לאן הברווזים עפים כשהאגם קופא?

אז בקצרה, מה גיליתי בחודש מאי-

משפחה זה טוב. משפחה זה כל מה שנשאר לי.

תודה לאל שיש לי אמא ודוד כאלו נפלאים (כן... יש לי גם אבא...)

יש לי עדיין טיפה טראומה מזיקוקים בגלל המסיבה ההיא בתאילנד.

אני צריכה להפסיק לעמוד קרוב כל כך לאש, תרתי משמע, לא משנה עד כמה יפה זה!

שומרי הגלאקסיה 2- סרט נוראי.

בזבוז של כרטיס קולנוע.

תפוח קרמל- צובע הכל באדום. 

הכל.

הכל.

החלק מהידיים ועד הסדינים שהיו בדוגמאת נמר לבן והחולצה מגרמניה.

כן... עצוב.

שחכתי איך הולכים על נעלי העקב האהובות עלי.

הלכתי בקצב ממש איטי כשאני רגילה לרוץ.

שינה ואוכל, זה לחלשים.

גרביון נקרע בקלות, לא משנה אם הוא על הרגל או חלק משרוול.

חודש מאי שמח,

ממני,

אלכס Alex

(מנסה לתקן את עיוות הכינוי)