אז ניסיתי לכתוב שירה..

שיר לאהבה לנאהבת הלא
מודעת או שמודעת ואני איני מודעת

במיטה שלי אני שוכבת כל
היום

כמה ימים בעצם בזבזתי
במיטתי

 שכבתי
ודמיינתי

ולא עשיתי דבר
בנידון

שכן את לא תהיי כאן לתמיד

מתישהו הרי תיעלמי לי

כי ככה קורה לכל מי
שאני אוהבת

והזמן עובר לי מהר
מידי

מחליק מין הידיים

כמו החול

נשארה לי אולי עוד
שנה ,במקרה הטוב שנה וחצי

ועדיין איני יודעת מה
להגיד

איך להגיד

ואולי זו הבעיה

אני תמיד אומרת

וכמה קר וקשה העולם
בלעדייך

מדוע את לא מביטה בי

מדוע אינך מחזירה לי
חיוך

עיניך הגדולות
והבורקות נכבות בפניי

משאירות אותי בחשכה
כבדה

הצחוק שלך נשמע רק
מהמרחק

מה שפעם גרם לי לשמוח

היום גורם לי עצב
ומרי

שכן עכשיו אני שוב
ושוב נזכרת

שהזמן הולך ואוזל .