מה הקטע שלי עם הדברנים הגדולים
בעלי האומץ הקטן?
מדברים בלי סוף, גורמים לי לחייך.
מחבקים בגדול וסוחפים במילים.
ואז פוף
היה ונעלם.
מה שזה לא היה, אז זהו. אין.
ולמי אכפת,
ומי אני בכלל,
ומה זה היה ,
ולמה אני מתגעגעת?
ואולי זה קצת יותר קשה כשאין למה להתגעגע?
אז זה המזל שלי.
מלך העולם במילים גדולות
ומעשים קטנים