בסוף היום,
רק לי תמיד לא נשאר עם מי לחלוק מעשיות קטנות,
ומחשבות אחרונות שיושבות על הלב.
תמיד.
וחוזר חלילה.
בגלל זה שיחות ה-לילה-טוב עם הבחור הלא סגור על עצמו, תמיד נראו לי קסומות כל כך.
הן עדיין קסומות בעיניי.
ללכת לישון לבד עדיין כואב לפעמים, (לא שאני זוכרת איך הולכים לישון ביחד)
וזה כואב.
זה מפריע לתנועה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Better than me