תן לי סיבה להאמין ש

תקופה כזאת. נזהרת במילים, נזהרת מאוד אפילו, כשאני אומרת את זה - 

קצת משמחת. 

זה לא שאני רוהצ שהדברים ישארו ככה, כמו שהם עכשיו. כי יש מה לשנות. 

ויש איפה להשתפר. 

ויש... ויש רגעים שגם הלבד אוכל מבפנים.

אבל התגעגעתי לימים רגועים כאלה. ימים של קסם קטן. 

קטנטן . 

ימים שאני לא מפחדת להשתמש בהם במילים האלה, מילים של קסם וחיוך.

שלא ייגמר. 

-

לא עיוורת. מסביב אווירת "שנה ל" , אבל זה עובר לידי. נוגע לא נוגע. 

-

הדבר הכי משמח זה לשמוע על אחד "של פעם" , שהיה חשוב אבל הלך.

ובסיפור הוא בחור אחר היום. כבר לא אהוד, כבר לא נחמד, כבר אחר. 

וזה משמח אותך, משמח אותך שאולי זה לטובה. זכית להתקדם בלעדיו.