פעם מ' הבטיח לי חיבוק. ככה התחלנו את מערכת שלי-שלו הקצרה. הוא הפתיע אותי ובא להביא לי חיבוק.
ואז טען שאני לא חבקנית דגולה.
פעמיים אחרכך, מיליון שיחות טלפון וכמה ריבים והוא כבר בחו"ל, דרום אמריקה או במזרח.. אני חושבת. אני לא בטוחה.
הוא היה מסתורי מידי בשביל שאני אבין. או אזכור. או אולי לא רציתי לזכור.
התקופה הכמעט-לא-אמיתית-מרוב-שזה-קצר איתו לימדה אותי המון,
או אולי הייתה פשוט ריבאונד מוצלח, אחריי שנה וחצי שלי עם עצמי.
אז אולי זה כל מה שהוא היה , ריבאונד שסירבתי להתנתק ממנו, ואז כשעשיתי את זה.. הרגשתי שמשהו בי קצת חסר.
לא זוכרת שבכיתי, לפחות לא בסיום של כל זה. באמצע היו דמעות, אבל לא בסוף. לא כשחתכתי.
הוא היה איש של מילים גדולות ומעשים קטנים, אפילו קטנים מידי. אבל המילים שלו לימדו אותי דבר או שניים על כנות.
-
מתישהו באוגוסט זה יהיה שנתיים. לא מאז מ', הוא לא היה דבר להתגעגע אליו. שנתיים מאז א.
על מי אני עובדת, לא מתישהו. ב3 באוגוסט בדיוק.
וזה לא שאני מתגעגעת אליו, אני מתגעגעת לחיוך שמבצבץ לי על הפרצוף ולחיבוק הגדול שעוטף.
זה מה שבאמת חסר בשנתיים-לבד האלה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Better than me