תן לי סיבה להאמין ש

מאי. כמה חיכיתי. 

מאזינה המון, בלופים, לalt-j . לכל האלבום an awesome wave. מתמכרת אט אט, לשקט ולרוגע שהוא מספק לי.

כמעט עולם אחר. 

מאי. 

חיכיתי. באמת, יותר מידי. 

בלי סיבה נראת לעין, בלי סיבה אמיתית. פשוט חיכיתי, כי אין לי משהו יותר טוב לחכות. 

חשק בלתי מוסבר למסיבת צהריים שימשית, ואני בכלל לא חובבת מסיבות. או שמש. או צפיפות אוכלוסין. 

חלומות רחוקים על חיים אחרים, חיים שהייתי רוצה שיהיו, מקומות שהייתי רוצה לבקר ורגעים שאולי יום אחד יהיו שלי. 

רגעים של אושר קטן, שמתחבא בפרטים הפצפונים. בדשא, בשקט, בכוס בירה קרה לצד חברים טובים...

שוב חסרת חיבוק. עדיין עומדת, חסרת יציבה שכמותי. 

זה עניין של זמן עד שאפול.