תן לי סיבה להאמין ש

קצת כואב לי וקצת שבורה. 

בעיקר בא לי לבכות אבל בסיס ואסור. 

ואם אפשר אז אין איפה. 

מחזיקה אותן קרוב קרוב לגרון, ממש על קצה הלשון. 

בלבן של העין אפשר לראות את הניצנוץ. 

שבורה. מתוסכלת. 

לא בטוחה מה המילה הנכונה, איך מוצאים מילה נכונה. 

מאוכזבת? 

לישון זה לא פיתרון , אבל גם לבכות לא. 

והנה אני בכל זאת יושבת בחושך של החדר במגורי הבנות, 

ובוכה. 

-

״אתה..״

״מה?״

״אפשר חיבוק?״

״מה..?״

״אפשר חיבוק..?״

״יום קשה?״

״ערב קשה.״