אני, שכבר חודשים לא הסתובבתי בעיר ברגל,
שתחב״צ בסופש בכלל לא בא בחשבון,
ורישיון זאת התעודה הקדושה בארנק.
אני, אותה אחת, מוצאת את עצמי בצד הלא מוצלח של העיר ב11 בלילה..
מחכה שאמא תבוא לאסוף אותי.
מרגישה חסרת אונים ונזקקת, ההרגשה שעבדתי כל כך קשה להיפטר ממנה,
במשך כל כך הרבה זמן,..
חוסר אונים.
בהמשך לשיחה שניהלתי הערב עם חברה מהעבר הרחוק,
(בה דיברנו קצת על האקס שלי אותו היא מכירה, ושאלה אותי אם זה חסר לי.
מערכות יחסים. מצחיקה שכמותה.)
הבנתי שהמערכת יחסים ההיא לימדה אותי שההרגשה הכי נוראית
היא תלותיות.
חוסר אונים.
כשאתה תלוי במישהו, כנראה שתיפול.
כשאתה תלוי אתה פגיע. אתה נפגע.
אתה חסר אונים ולא שולט בגורלך.