תן לי סיבה להאמין ש

שוב אותה שגרה חדשה-ישנה. תקופה של עומס ועייפות, אבל כנראה שזה טוב. 

אחד חדש נכנס לי למחשבות. זה טוב, לא? 

שנה אחריי. שנה ושבוע, אם נדייק. 

אבל.. אבל זה עוד לא זה. 

רוצה שירצו בי כמו שאני רוצה אחר. 

לא הרבה. באמת שלא. אבל זה כולל כמות קטנה של רצון. 

של חשק לשלוח הודעה או להתקשר. 

רוצה שהחשק הזה לא יהיה עליי. רוצה שהוא ייתחלק ולא ירגיש כמו נטל. 

מפסיקה זמנית לשלוח הודעות. 

מסתכנת בכך שישכחו אותי לחלוטין, 

אבל על הפרק גם לראות אם הוא מצליח ליצור קשר לבד. 

אם הוא לא שוכח. 

צעדים ראשונים וגישושים באפלה. (אפילו לא קשר. סתם הכרות ראשונה) 

בחור טוב, באמת. בספק אם ייצא מזה משהו, אם באפלה הזאת תהיה נורה. 

לא בנויה לכל המשחקים האלה של ההתחלה, למרות שהבעיה שלי היא החוסר הדדיות כאן. 

אולי. 

-

התחלות שבוע לא טובות עוברות עליי לאחרונה. 

מביאות איתן תסכול מוזר ובדידות. משהו.. לא טוב. 

כבדות כזו, מהולה בשנאה עצמית ובלבד גם כשמוקפת בהמונים של אנשים. 

אוי.