עדיין ברשימת הto do list שלי בבלוג.
כבר בערך שנה.
וזה בא בתקופות, שהוא מתגנב למחשבות שלי,
בשעות הכי בודדות או קשות, בשעות שדורשות חיבוק..
מעודד אותי קצת, לדמיין לרדע עולם בו אני לא לבד, עולם בו מישהו חושב עליי..
התקופה הכי טובה בחיי.
זה לא שאני צריכה אותו. אני צריכה פשוט.. מישהו. להפסיק להיות לבד.
והכי לבד זה כשאין אף אחד אפילו בראש שלך..
מחשבות של שמירה מתישהו לפנות בוקר?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Better than me