תן לי סיבה להאמין ש

זה כמעט מצחיק שביום הולדת של עצמי החלטתי לשלוח לו הודעה, במקום שהדבר יהיה הפוך.

וזה כמעט צפוי שההודעה תיהיה כועסת, אבל קלילה, כזאת שמוציאה את כל מה שיש לי בראש, למרות שהוא בכלל לא מעוניין לשמוע.

זה כמעט הכה בי, כשהוא ענה, והאנרגיות השליליות צפו מעל פני השטח.

וזה כמעט לא הזיז לי, כי שכנעתי את עצמי שזה לא מזיז לי , שזה המצב.

כמעט עצוב לי אבל לא עצוב לי בכלל.

וכמעט בודד לי, אבל התרגלתי למצב אז מה זה בודד בכלל?

וכמעט שכחתי איך הוא נראה, והוא כמעט לא בראש שלי בכלל, וזה ממש טוב.

ואתמול היה כמעט לא אמיתי, אבל היה שם איזה בחור והיה מצחיק וזה לא פייר שאני יודעת רק את השם שלו.

וזה לא כמעט חבל. זה חבל באמת.