טוב לי

ממש ממש טוב לי

אין לי מושג מה אני עושה או למה זה מגיע לי

אבל תודה תודה תודה תודה!

פוש

חטפתי אתמול מכת שמש והקאתי, זה היה טראומתי.

אבל מה

שיחררו אותי ביום רביעי במקום היום! ושכחו מהשעות ביציאה שנתנו לי!

לא כי חטפתי מכת שמש,כן, זה לא נראה לי היה מזיז להם כל כך.

בכ"מ, ביום שלישי הושבעתי לצה"ל וביום ראשון אני חוזרת לקורס של 3-4 שבועות ואני כראה הולכת לסגור את השבת הראשונה)':

קיצר מה זה מעניין אתכם

הינה תמונות-

-עריכה-

הבנתי שלא ממש יצא לי לכתוב אייך בכלל עברו עליי השלוש שבועות האלה, והטירונות בכללי או החוויה הצבאית שלי בעוד יותר כללי.

בוא נתחיל מזה שהגעתי עם צפיות נורא נמוכות,

הכנתי את עצמי נפשית לקריסה ויאוש.

(*הערת ביניים- הבנות של השכנים שוב צורחות ממשהו, באמת שלא התגעגעתי לזה*)

והופתעתי ממש לטובה;

לא התעלפתי.

לא העמידו אותנו יותר מידי בשמש ורוב הזמן באמת השתדלו שנהיה בצל.

לא היתה לי עצירות(שזאת בערך הבעיה העיקרית אצל בנות בטירונות).

לא היו לי שפשופים או תגובות פיזיות נוראיות לנעליים.

לא היתי עם בנות לא מתחשבות וקולניות בחדר.

לא היתה לי לינה בשטח.

לא היו אוהלים מסריחים.(היתי בחדר עם מזגן)

ותמיד היו מים חמים.

בקיצור; לא היה שומדבר שממש דיכא אותי או העיק עליי.

והתחברתי עם כל הבנות, אולי לא עם כולן בקשר עמוק, אבל אני לא יכולה לחשוב על מישהי שהסתכסכתי איתה..ואשכרה שומרים לי מקום בחדר אוכל(':

ואייך יכולתי לשכוח!

אני אחת מהמצטיינות במחלקה, עם ציון של 96!

אבל זה כי אני סתם חנונית שפוחדת מאנשים עם סמכות.

הלוואי וישבצו אותי בצפון...זה הדבר שהכי מדאיג אותי