מרגיז אותי שאני לא נמצאת פה מספיק, וגם כשאני נמצאת אין לי כוח לכתוב ואני רק בוהה בתיבה הלבנה הזאת ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אני משרתת בסוף בבא"ח גולני, לא ממש קרוב לבית ועם כל הפגמים בתחבורה הציבורית אני מגיעה הביתה אחרי שעתיים וחצי, אם לא שלוש, כשבעקרון אני אמורה להגיע תוך שעה וחצי.

נחמד שם, התנאים טובים והאנשים נחמדים

אבל עדיין לא ממש מצאתי את עצמי, אולי כי אני לא מעשנת או כי אני צהובה כזאת, או לא יודעת מה

אבל אני אסתדר, אני תמיד מסתדרת

בסוף הם ישלימו עם זה שאני אוהבת לקרוא ולא יודעת לשחק שש בש.

עד שיבוא היום ויהיה לי פלאפון נורמלי לא יהיו לי גם תמונות)':

פוש

שעוד לא קלטה שהיא חיילת.