זה לא שהצבא הפך אותי ליותר פטריוטית-ציונית-חולת תרבות ישראלית וכל מה שקשור אליה

פשט נמאס לי כבר  מכל הטראקים- שירי מיילי סיירוס-פופ רוסי ששומעים אצלינו.

חוצמזה שהמוזיקה שלנו דווקא ממש אחלה.

קניתי בתחנת הרכבת בתחילת השבוע את הספר "האדיוט המושלם" של אילן הייטנר("חוכמת הבייגלה","קציצות") וסיימתי אותו בחמישי,

התאים לי בדיוק למספר הימים בבסיס ולכיס במכנס.

כמו כל ספר שאני קוראת נראה לי שגם הוא השפיע לי על הכתיבה, ומאוד בא לי לכתוב בוטה. כמעט שיבצתי "מאוננת" איפשהו בפיסקה מעל.

במקום שהספר יתן תדמית של מישהי מכונסת וירחיק ממני מזיקים(אולי גם התמונה של הג'וק המת על הכריכה תועיל) הוא דווקא משך תשומת לב ונתן לאנשים תירוץ לפתוח איתי שיחה, כשאני אומרת אנשים אני מתכוונת לבנים מהפלוגה, לטמבלים, לכאלה שהם לא דווקא הכי טמבלים אבל עדיין, אתם לא סתם נהגים.

אז אחרי הפתיח הזה, רציתי לספר שמתחו לי את הקורס, בהתחלה חשבתי שזאת בדיחה, ההכחשה, חשבתי שרוצים להפתיע אותנו או משהו,

אבל מסתבר שלא. במקום לסיים אתמול את הקורס אני מסיימת אותו ביום שלישי.

תכנית סיימתי אותו, סיימתי לגמריי, הוכשרתי על כל הרכבים(גם על האמר בסוף), עברתי את התאוריה ואת ההסמכה להעברת חומרים מסוכנים וכל הבולשיט מסביב, ועניתי על המשוב לקורס, ושיחה עם המ"מ, ועדיין, עדיין נשארת עד יום שלישי, עוד יום ראשון של נסיעות, ועכשיו להגיע בעשר, לא עשר וחצי כרגיל, עשר. למה? ככה.

פוש וההאמר

חמישי הבא באות אליי כמה בנות למסיבת פיג'מות....אני באמת אתגעגע אליהן בסדיר..

פוש