7/9:30 בוקר- השלפוחית מציקה, קמה לעשות פיפי, חוזרת לישון.

שוקעת בחלומות הזויים, השינה כל כך עמוקה והחלומות כל כך מציאותיים.

10:25-שעון מעורר, חצי ערה, חצי עדיין חולמת, הפוכה לגמריי, הגוף חלש כאילו לא ישנתי בכלל...מתנמנמת עוד כמה דקות במיטה

שוב פיפי(אני לא שותה מספיק בשביל כל הפיפי הזה, מאיפה זה מגיע?), מצחצחת שיניים, שוטפת פנים.

לבד בבית

יורדת למטבח, פותחת את המקרר, אין חשק לאוכל, מכינה תה, עד שהקומקום מוכן נזרקת על הספה, אין כוח, אין כוח לכלום.

בדרך לקומקום מותחת שירירים, מנערת את הגוף, מזרימה דם לגפיים, לוקחת ספל-תיון-מים רותחים-מים קרים

מתיישבת עם עיתון

קמה, שוב פותחת את המקרר, סוגרת, אוכלת אולי בננה או שוקולד או כלום.

11:15-עולה עם התה לחדר

מדליקה את המחשב, עוברת בחדר של אבא-מדליקה את האנטרנט, עד שהכל עובד מדליקה את הטלוויזיה.

נמרחת בכיסא, שותה מהתה, מזפזפת, נכנסת לפייסבוק-בלוג-וואלה-כל אתר אחר שיבדר אותי

מכבה את הטלוויזיה, מתקשרת לבובי

רואה סידרה מצויירת במחשב, פרק אחרי פרק(כל פרק 10דק', לא קריטי)

12:30-רעבה, יורדת למטבח, מכינה משהו, עולה לחדר, מדליקה את הטלוויזיה- אם אין משהו מעניין ממשיכה לראות את המצויירת, אוכלת, לוגמת מידי פעם מהתה שכבר התקרר.

נכנסת לפייסבוק, מדברת קצת עם אנשים, שיחות של און אוף, משחקת במשחקיי פייסבוק

טלוויזיה ברקע

15:40-הולכת להתרחץ

חוזרת למחשב

16:15-אם אמא לא בבית-יורדת להכין לאחיין אוכל

16:53-יוצאת לחכות, זה הזמן שלי בחוץ! מתקשרת לבובי.

והזמן עובר, יכול להיות טוב, יכול להיות רע, בכ"מ אני יוצאת מזה מותשת.

18/19:30-אחותי/גיסי לוקחים את הזעטוט.

אמא חוזרת באיזשהו שלב לפני או אחרי, לרוב עם קניות שאני ממיינת

ואז שוב עולה לחדר, מחשב, טלוויזיה, ממשיכים מאיפה שהפסקתי, אפילו את השאריות מהתה של הבוקר אני עדיין שותה.

מנשנשת משהו, פה בערך אני מאבדת תחושת זמן, בובי לפעמים מתקשר

הדבר היחיד שמעיר אותי הוא השעון מעורר לגלולה ומתי מתחילה תוכנית שאני רוצה לראות.

21:30/22:00- אבא חוזר, מדסקסים קצת, אולי אפילו שותים תה ביחד.

23:00- יורדת למטבח להכין משהו לאכול, עולה לחדר ונזרקת מול הטלוויזיה.

23:30-מתארגנת לשינה

מתקשרת לבובי לאחל לילה טוב

00:00-נזרקת במיטה, מול הטלויזיה, לא משנה שאמרתי לעצמי שאני אקרא ספר במקום זה(קוראת את אותו ספר כבר חודשיים, מה נסגר?!)

בסביבות 1 ומשהו נרדמת במקרה הטוב, במקרה הרע זה נמתח עוד כמה שעות.

ואז הכל חוזר

שוב, ושוב ושוב

ככה

חיים.