לחשוב בקול רם

אני תוהה מה היית חושב אם היית יודע כמה מתוסבכת אני.

אני מפחדת שתאהב מישהי אחרת, שתוכיח לי כמה ניתנת להחלפה אני. כמה חסרת תועלת. אני כבר יכולה לשמוע את התירוצים רצים, אותך אומר לי כמה אתה אוהב אותי וכמה זה לא משנה את זה שאני נהדרת.

ואני אגיד לך שהכל בסדר, כי חלק בי תמיד מחפש את הסיבות להתרסק. ואני אוהבת אותך, אבל לפעמים זה לא מספיק.

הייתי רוצה שתוכיח לי אחרת,

אבל אתה צריך מישהי שאוהבת הליכות בוקר ותנגן איתך בגיטרה, אולי זאת תהיה אותה אחת שאתה מנתק לי כדי לענות לה. או שזאת האחת מפעם, שאוהבת מתמטיקה והעיניים שלה ירוקות כמו שלך. אולי, אולי. אבל זה לא אני. זה בטוח