לחשוב בקול רם

אני לא מבינה למה אתה עושה לי את זה.

זה כמעט מרגיש בכוונה, כשאתה שולח לבבות ולילה טובים. מילא כשאתה שולח לי שאתה רוצה לחבק אותי אחרי ברכת יום ההולדת שכתבתי לך, למרות ששלחת את ההודעה הספיציפית הזאת עשר דקות אחרי שכבר הגבת.. אני בוחרת לראות את הקישור. אבל כשאתה שולח הודעה שאתה מתגעגע, אחרי שלא דיברנו שלושה ימים, עם זה באמת קצת קשה לי להתמודד. אני בעיקר לא מבינה מה אתה רוצה ממני, אתה מודע למצב, אתה לא בקטע שלי. אז למה אתה משגע אותי? ולמה עכשיו? לפני כן אפילו לא שלחת רצף של ח'תים מסכן. ועכשיו, כל זה? מאיפה החיבה הפתאומית? אתה שינית את דעתך או שפשוט עברתי אל כל כך עמוק בפרינדזון שזה כבר לא משנה?

זה לא שאני מתלוננת, למרות שאני סוג של כן. פשוט בכל פעם שאתה שולח הודעה נופל לי הלב, בעיקר אם היא מכילה את הכינוי שלך אליי. וכשכתבת שאתה מתגעגע, ממש הרגשתי אותו נופל אל הריצפה ומתגלגל כמה שיותר רחוק ממני, כמעט עד אליך. כי לא חשבתי שאתה חושב עליי בכלל, אז מפה עד ללהתגעגע הוא צריך לעבור עוד קילומטרים. בבקשה אל תשחק בלב שלי.

אני מנסה רוצה להמשיך הלאה. ובכנות, מגיע לי יותר טוב ממישהו ששומר אותי על אש קטנה.

אם לא הייתי יודעת יותר טוב הייתי חושבת שאתה דוש עכשיו