כבר יותר מכמה פעמים ניסיתי להקיא. כדי להוציא את הזבל שאני מכניסה לעצמי, ולהרגיש רזה לשם שינוי. כל החיים שלי חשבתי שאני רזה, ושאני יפה, ואז פתאום הגיע גיל 12, והוא דפק אותי, נהייתי ילדה עצובה ששונאת את עצמה. ניסיתי להקיא, ולא הצלחתי. כנראה אני לא שונאת את עצמי מספי כדי לדחוף את האצבעות מספיק עמוק בגרון. כל החיים שלי אנשים אמרו לי שאני רזה ויפה, ועדיין אומרים, אבל הפסקתי להאמין להם. אני שמנה, שמנה ומכוערת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
