מה בסך הכל אמרתי?!

מוזה היא דבר חמקמק.

אני תלויה בה רבות.

אני יכולה להיות או במצב של בלאק אאוט מוחלט, או להיות הבן אדם הכי פורה ביקום לאותו הרגע.

אני זקוקה למוזה הכי הרבה דווקא לכתיבה.

זה מוזר כי אני אוהבת לדבר, אבל ברגע שזה מגיע לכתב המילים נעלמות לי.

מעולם לא הייתי טובה בלפרט, אני תמציתית מאוד וצריכה להתאמץ ממש בשביל "לנפח" טקסט.

הפוסט הזה גם לא יהיה ארוך, כי המוזה חסרה לי כרגע.

איפה את מוזה?