הכיבוס מסחיט

בס"ד

זה שאני שוב כאן לא אומר שאני לא פאראנואיד

אז מה מעשיי כאן?

ביום שישי האחרון שהיה גם יום שישי ה13 (אמא!!) בערב חזרתי מהבכנסת (בית כנסת בסלנג) ואז הרגשתי דגדוג באוזן כאילו חרק מנסה להיכנס, צאז העפתי אותו. החרק הטמבל הזה במקום לעוף רק נכנס לי לתוך תעלת השמיעה.

איזה דביל.

אז נעמדתי במקום והתחלתי לצרוח כמו משיגנע קלאסי. אבא שלי ניסה להוציא את החרק עם טישו והוא רק דחף אותו עמוק יותר. רצתי הביתה ובכיתי לאמא שלי שתוציא את החרק. ניסו להרטיב לי את האוזן, לא הלך. החרק לא הוטבע. וכל הזמן הזה הוא עדיין עף שם בפנים, מכה בעוז על עור התוף בתקווה לשמוע מן צליל קצבי מסוגנן השמור ליחידי סגולה כמו רינגו סטאר.

אחר כך כשהוא רק נכנס עמוק יותר אמא שלי התקשרה ל101. החבר,ה של מד"א אמרו לה לקחת אותי למיון. גיסי ההיפוכונדר אמר לצאמא שלי להיזהר שאני לא אמות, ונסענו למיון.

אחרי שגילינו שבשביל להיכנס למיון צריך להיכנס מדרך עוקפת, כשאני קופץ ברגע שבו החרק מואס בעור התוף שלי ורוצה קצת להתנגש בקירות תעלת השמיעה ואחרי שאמא שלי נפ]לה על בטונאדה והחלה לדמם בברכה, הגענו לחדר המיון. שם קיבלה את פנינו פרחה אחת ויחידה שהייתה עסוקה בלדבק על דא והא עם אנשים שהם לא אני. חוצפה שכזאת.

כשאותה פקידה מצאה לנכון לפנות אליי היא טירטרתנו למיון ילדים שי אני מתחת לגיל 18, אז החלפנו איתה מילים ערסיות ספורות והמשכנו במסעינו.

במיון הילדים היה חביב יותר. היה שם פקיד זקן שלא הבין למה לא הטבענו את החרק בשמן זית. לא אמרנו כלום ופשוט חיכינו לרופא שיבוא. הוא אמר שהחרק חצוף כי מצוקת הדיור כהנוראית לא מצדיקה הקמת בית קבע באוזן אנושית.

משעשע.

הרופא ניסה לגרום לבצקת ריאות החרק, אך ניסיון זה לא צלח היות ולחרק אין ריאות. הרופא שינה גישה והכניס לי מספריים לאוזן. הוא לא חתך לי את האוזן אלא הוציא ממנה עש לילה בגודל צעצוע של ביצת הפתעה מבית קינדר.

הרופא הנלהב הראה זאת לכל הרופאים, האחיות, הפקידים, הסטאז'רים ושאר בני האנוש שהיו במחלקה באותה העת. התגובות נעו בין רחמים עליי ובין רחמים על עש הלילה. הסטאז'רית אף שיחררה אותו לחיק הטבע.

לאחר מכן אני ואמא שלי חזרנו לביתינו ברגל.

ואתם יודעים מדוע זה קרה?

בגלל ביבי

ביבי אשם

בגלל ביבי יש לנו עשי לילה

לעומתו, יצחק הרצוד המהולל ימגר את עשי הלילה

הצביעו למחנה הציוני!

חה חה