The Black List

אני מרגיש מאוד מגושם. 

הפשרתי סוף סוף מתוך הרים, הרים של קרח, ואני מת לצעוק ולקפץ "ג'פטו, תסתכל, אני ילד אמיתי!" 

הייתי כל כך עמוק בתוך כל כך הרבה ניתוקים, שום דבר לא התחבר ולא הצלחתי להרגיש הרבה, אתם כבר מכירים אותי, Dear Old Alex. 

ואני שמח, אני באמת שמח שהגעתי למקום בו אני יכול לצאת מתוך התהום הזו, ואני יכול להביא אש לחיים שלי ולא רק ניתוקי קרח, 

ועם זאת, אני מרגיש שהייתי בתרדמת חורף כמה שנים.

מרגיש כמו אלכס 2018 שמנסה להסתגל ל2022 עם תרדמת חורף של ארבע שנים באמצע. 

וזה מצחיק, כי מצד אחד אני בטוח בעצמי, אני אופטימי (מי היה מאמין, הא?), אני רגוע.. שיניתי גישה וממש מרגיש שסובבתי את החיים שלי ב180 מעלות, ועדיין, יש לי כל כך הרבה ניתוקים. 

כאילו הכל בסדר, ואז פתאום פוף, הכל מתפזר, כמו מכה פותחת בסנוקר כשכל הכדורים מתגלגלים לכל עבר. 

מממממ בטח זה טריגר לנטישה. 

נעבוד על זה.