"מה את בדיכאון?"

ואז זה נפל עלי. פתאום הבנתי שיש מצב שכן.

לא חמור כמו פעם.. אבל יכול להיות?

אני שוב מסתגרת בבית, בחדר. לא מדברת כמעט עם אף אחד.

מעדיפה להיות לבד.

לא עושה כלום.

ישנה יום ולילה.

כשאני מתעוררת אני אוכלת ורואה סדרות.

כשאנשים פונים אלי אני ישר מתעצבנת.

נכנסת ללחץ בלי סיבה.

הפסקתי לתפקד.

הגוף שלי בוגד בי.

לא מתעניינת בעולם.

חושבת על דרכים למות.

מאשימה את עצמי בכל דבר שלא קשור אלי אפילו.

ולא נראה לי שאני רוצה לצאת מזה.