גבר ישראלי

בצוהורי היום האירה לי השמש

מתוך עינייך היא פרצה אל פנים החדר

האירה כל נמש על גופך הצח, וכאילו

עורך הינו מפת אוצר המלוכה .

לא לבשתי כסות , אף לא כותונת

וזקור הייתי שאת לא רואה

ובקשתי שתגעי בי

ודרשתי שתראי לי , עד כמה כמהה את

לאהבה .

בצהורי היום זרחה לי שמש

חמה , לוהטת , מזיעה

גופי גלים גלים של עונג ושיכרון כיבוש

כמו חייל סערתי אל המערכה

לא לנצח באתי ,אף לא לסגת בבושת

חיפשתי לי מקור של גאווה

להיות לך לגבר חלומות סוער 

שמעבירך על דעתך ללא גבול וסייג

האם את לי עורגה ?

בערב לי הודעת שלא תבואי

אין בי צער או כאב פרידה

איני אץ לשום מקום , הכל אצלי בסדר

זוכרת ? בצהורי היום ? שמש שזרחה ?

מחר אולי תזרח שוב שמש חדשה

אם רק בצהורי היום , תיהיי על מיטתי ... 

שרועה .