כמה טוב להיות פרח קיר .

אני רגילה להיות היחידה שיודעת הכי טוב איך לענג אותי, לגמור המון, ובלי סוף. גמירות קטנות ועוצמתיות, ומשעבדות כי תמיד בא לי עוד, ותמיד בא לי להיחדר, ושום דבר לא מספיק. ואז אני הופכת מפרודוקטיבית למסוממת מחרמנות. לחוטיני סחוט מהלך על שתיים. זה דופק לי את היום. 

אם אני מתחילה לגעת בעצמי, אני לא יכולה להפסיק. אין לי שובע. אני מתאפקת, ושומרת על מפלצת הסקס שבתוכי עד שהוא מגיע, כי הוא מכיל אותה טוב ממני. הוא יודע. כשאני עצבנית, מבולבלת, ופחות או יותר כלבה, אני צריכה את החזק והכואב שלו. בפעם הקודמת לא הצלחתי להוריד את האגו שלי. כמו ילדה בת 4 שכועסת לא הצלחתי להיפתח. גם אחרי שהבהרנו, גם אחרי שהוויכוח הסתיים. כשהוא רצה שאבוא אל החיבוק שלו, כמה שרציתי לא הצלחתי לצאת לעצמי מהראש. אז במקום חיבוק קיבלתי דפיקה גסה, גם בכוס וגם בטוסיק ואסור היה לי להוציא צליל מהפה שלי אם לא התבקשתי.

הוחזקתי חזק במקומי כשיד אחת לוקחת את האוויר והשנייה לוקחת את הדעת. סטירות שפוררו את האגו שלי לחתיכות הכי קטנות שיש. עד שלא התחננתי שלא יכולה לגמור יותר, הוא לא גמר. ואז כשגמר, היה כל כך ענק ועמוק שלא יכולתי שלא לייבב כמו ילדה מפונקת. 

סיימתי את הלילה בתור עיסה מאושרת ואסירת תודה. 

אם זה לא ככה זה לא מספק אותי, אני לא מספקת אותי. 

אז כדי שאוכל לשרוד את תקופת המבחנים שמתקרבת, אני לא נוגעת בעצמי יותר.

אני מתאפקת, עד שיבוא.

-G-