פואמה בסגנון סיפור קצר שכתבתי על אהבה,
כאן אני מנסה להעביר את המסר שיש הרבה כוח לאהבה אמיתית וטהורה
אלה אחד הכוחות הכי חזקים ביקום, האהבה יכולה לעזור, היא יכולה לרפא, היא יכולה לחמם,
היא יכולה לחולל ניסים אבל היא גם יכולה להיות כואבת והרסנית באותה מידה שהיא יכולה
להיות טובה.
על גבי הצוק המגיע למרומים,
ישנה לה אבן כסופה אשר תכליטה קסומה.
עליה שומרים זוג שומרים אשר זה את זה מאוד אוהבים.
היום הגיע והביצה בקעה, וממנה יצא דרקון כסוף אשר למד מיד לעוף.
ימים, שבועות, חודשים, ושנים עברו עליהם בשלווה עד בואו של יום ההריסה.
הרוחות הרעות הגיעו אליהם , ולקחו מהוריו את חייהם
בדם קר וללא רחמים , הבריחה הייתה כה מהירה שנים רבות במנוסה.
יום הגיע וזוגות עיניים נפגשו - ומצאו את הנשמות המשלימות אחד את השני.
כוחם היה גדול משל האחרים, כי אין כוחו של האופל לגבור על כוחה של האהבה.
יחד השניים יצאו למסעם בארצות הרחוקים והלא נודעים,
במטרה למצוא עוד מבני מינם, ולעזוב את אלו שכבר אינם.
יום הבחירה של הגורל הגיע, הרוע תפס אותם ברקיע,
אחד מן השניים יצטרף למוות,
הזמן קרב וההחלטה רחוקה
האהבה תשלוט אך עוד לא הרבה.
אהובתו נלכדה בקורי המוות,
הזמן שעבר לעולם לא ישוב וכך גם היא,
מה שנותר זה להמשיך בלעדיה
מתוך תקווה למצוא אותה
ויום אחד להתאחד ביחד שוב.