בעולם משלי

הרבה דברים מתבהרים פתאום, שנות העשרה מאחוריי, התחלתי עשור חדש, לא עוד נערה מתבגרת - אישה צעירה.

אולי המספר השתנה, אבל השאר נשאר כשהיה, אתם יודעים, הסיפור הרגיל, עדיין הרהורים על העולם, מה אעשה, לאן אלך, עדיין אותם צרות עם גברים. נדמה שאני עדיין לא מבינה כלום, "כשתגדלי תביני" - כן בטח...

והרבה דברים, שנדמה היה שהם שלב חולף בלבד, עדיין נשארו. אתם מבינים, אני עדיין מאמינה בחדי קרן, טוב לא באמת, אבל אני עדיין מאמינה בייעוד, בגורל, באהבה, טוב לב, דברים שבעולם שלנו, נדירים לא פחות מחדי קרן.

אז מי אני? זו השאלה שתוקעת את כולנו "ספרי לי קצת על עצמך", מי מכיר אותי יותר טוב ממני? אז למה כל כך קשה לי לספר, בת 21, רווקה, חולמנית, אידיאליסטית, בת אדם ממש כמו כולם, עוד לא יודעת מי אני, מה אני ומה אני רוצה, אבל זה כל הכיף, הבחירה בידי.