הייתי וברחתי

עברו אותי כל המכוניות

עקפו אותי בצמתים

ואני נשארתי עם הלמברטה שלי,

עייף מהחיים

לא נורא, נאכל קרמבו

אתם בטח תוהים כמוני איך עברו הימים,

הרי רק אתמול הייתם ילדים קטנים

אז זהו, שאנחנו גדולים, ואנחנו לא מרוצים,

ממה שהחברה אמרה שככה צריכים להיות הדברים

אני מעשן כדי לא להספיק להזדקן, להיות קשיש,

כי במדינה הזו לא מכבדים זקנים,

ולא משנה מה הם עשו בחייהם,

ופעם גם הם היו צעירים וחזקים

לא נורא, נאכל קרמבו

אני אוכל כמויות עצומות של פיצות,

כי לא אכפת לי למות מהתקף לב,

גם ככה אין מה לעשות, הכול קקי

נשאר רק לצפות בטלוויזיה מתוך שעמום

לכתוב שירים, סיפורים

לא נורא, נאכל קרמבו

אני לא מתקלח, לא מצחצח שיניים,

כי המדינה לימדה אותי שאני לא שווה,

כי המדינה הפכה אותי ל...

אז למה להשקיע בעצמי

לא נורא, נאכל קרמבו

אני מורד במוסכמות אפילו בגילי,

כי המוסכמות דפקו אותי,

ואני אדפוק אותן חזרה

לא נאה לכם, אל תקראו,

אתם שונאים את הכתבים, תתעלמו

שנים אני כותב ולא קיבלתי אפילו אגורה,

אז למה אתם עשויים לחשוב שאני צריך לכתוב,

רק מה שעושה לכם טוב?