הייתי וברחתי

הנה היא באה, היפה מכולן

תמיד היא הייתה יפה, וגם אמרו לה את זה,

אבל היא הייתה יפה גם בלי שיאמרו לה את זה

היא הייתה יפה גם כשחשבו שהיא לא יפה

כלומר, היא פשוט הייתה יפה,

בלי קשר אם אחרים חושבים כך או לא

בכל אופן -

היא חזרה אל ביתה הקטן באחד השיכונים

למען האמת זה לא היה "בית", אלא דירה

היא בהתה קצת דרך החלון בעודה מעשנת סיגריה

ואז חלצה את בגדייה באמצע הסלון והלכה עירומה למקלחת לשטוף את עצמה

במקלחת היא מדדה בכפות ידייה הקעורות את גודל שדייה

זה מסוג הדברים שאנשים עושים כשהם לבד, באינטימיות עם עצמם

היא הרגישה בדידות איומה, ובכתה

אני חוזר על המשפט - היא הרגישה בדידות איומה, ובכתה

עכשיו אם ננתח את הסיטואציה מנקודה רחבה יותר -

היא גרה בעיר, וסביבה היו חצי מיליון בני אדם בטווח של 30 קילומטרים

רק בבניין בו הייתה המקלחת שבו היא בכתה מבדידות איומה -

היו מאתיים בני-אדם

היא התעשתה במהירות, ויצאה מהמקלחת

היא התנגבה בין החדרים, וחיפשה משהו ללבוש בחדר השינה

היא ראתה שהחלון פתוח, ושני גברים מחייכים מביטים בה,

היא כיסתה את מערומייה עם המגבת, וזקרה לעומתם אצבע משולשת

בעודה נאבקת לסגור את התריסים החורקים, שמעה אחד מהם אומר -

"למה, מאמי, תראי מה שיש לך."

היא לבשה טרייניג ועישנה בסלון על כוס קפה.