הייתי וברחתי

בבוקר אני לא מוציא את הלשון שלי מהבית

הצרות נכנסות לחדר, אי-אפשר להתעלם,

אסור להיעלם

אני מוצא את עצמי "צריך" לסדר למישהי את החיים

אני לא צריך, אני לא חייב, ואף-אחד לא יכול להכריח אותי

אני לא מוצא בך כלום, אבל את כל מה שיש לי

את קודחת לי בשכל, את תובעת ממני,

למה שאני אתן?

יחסים זה דבר מלוכלך

לא "קצת", הרבה

אני לא צריך לדאוג לילדים לא שלי,

לאישה שאני לא אוהב,

רק כי טוב לנו במיטה

את בטח חושבת שאני טיפש לגמרי,

אם את חושבת שאני אסכים

תני לי סיבה אחת, למה.