הייתי וברחתי

כשאני שוקע במיטה, והכול מעליי

הלילה מלא פורענות ושקט לכאורה

אני ממצמץ בפניי המוכתמות

התקרה גבוהה הרבה מעל המיטה

ידיים אוחזות בי וקורעות בי לגזרים

כשאני מוטל בראש כבד על כרית קשה

ושדים מהתלים בי על קירות מפוייחים

בעוד נשימה לקחת מתוך הגוף החולה שלי

לא אוהב ולא חש כאב ממשי,

רק חוסר-נוחות בעצם הוויתי

כוס קפה עם משקע יבש מונחת על השולחן,

וכל הפחיות והבקבוקים ריקים

אתה נכנס למקלחת, ואין מים

אוויר יבש וחם מכה בפנים,

צורב ומדמיע את העיניים

אני קם, ואין לי איפה ללכת.