כשיש מה להגיד

עכברים אוכלים לי את העיניים,

עלוקות מוצצות לי את הדם

ואני יושב וצוחק עלינו, כולנו,

כמה אנחנו טיפשים

רצים ממקום למקום,

קונים דברים שחצי מהם לא צריכים,

עובדים בשכר לא מתגמל,

מאמינים לתקשורת,

מושפעים מסרטים וסדרות מטומטמות

רק אני יושב ב-צל, כי אני יושב ב-צל,

מסתכל על כל הקרקס המזוין הזה,

ולא מבין עד כמה יכול הטמטום להגיע,

הרי כבר יש שיטה לטמטום,

ומי שלא מטומטם "אוכל אותה"

אבל לא אכפת לי, אני הולך מ-פה,

חי בצד-בצד עד שאני אמות.