כשיש מה להגיד

אמרה לי, לך לימין - אני אלך לשמאל. 

אמרה לי, לך לשמאל - אני אלך לימין.

הדרך ארוכה ומתפתלת. אנשים הולכים לאט בכיוון הנגדי. אולי אפגוש אותה בקצה הדרך, כשהדרכים יתמזגו. אבל למה לא רצתה ללכת איתי.

היא רוצה ללכת למסעדה הזו ברחוב יפו, עם השלטים הצבעוניים והכיסאות בחוץ. אמר לה האיש, לא מתוחכם או עדין במיוחד, אני שם, את יכולה לבוא. ולשם היא רוצה לבוא.

אולי אמצא אותה במסעדה ברחוב יפו, אבל רחוב יפו רחב וארוך מאוד, מלא צמתים, איפה אני אתחיל ואיפה אני אגמור.

יש לה סוד מהעבר איתי שאני שכחתי, כי כשאני מתעורר אני שוכח כמעט הכול. היא הניחה ידיים על עיניי ועמדה מאחוריי. אז הסירה אותן, ואמרה אל תסתכל עליי. פשוט תלך ימין או שמאל בלי להביט אחור. היה לי צער, אבל ככה היא החליטה. הסתובבתי והלכתי לצד ימין, סתם ככה. הדרך שם נראתה לי יותר שקטה ומוצלת. הרגשתי בה הולכת לשמאל, אבל לא הבטתי. ראיתי רק את האנשים הולכים לכיוון הנגדי ואולי גם לכיוון שלי. אולי אראה אותה בקצה הדרך, כשהדרכים יתמזגו, חשבתי. אבל היא רצתה ללכת למסעדה עם השלטים הצבעוניים והכיסאות בחוץ.