המחברת

איבדתי אותך ביום שלישי,

אמרת שאין לך כוח להילחם יותר,

אז הלכתי הביתה,

שם אני לא אצטרך להסתכל על צינורות ומכונות, 

וצלחות קטנות מידי, 

אם הייתי יכולה להאמין בשלמות בלתי אפשרית,

אז גם הייתי מאמינה באלוהים שהמשכת לאהוב,

גם אחרי שאיבדת את היכולת לעמוד בכוחות עצמך,

אני נשבעת שהייתי מנסה להאמין בשבילך,

הייתי מנסה כדי למצוא את הירוק שהיה לך בעיניים,

הייתי מנסה כדי לשמוע את הקול שלך כמו הציפורים בבוקר שאהבת כל כך,

כי אני חושבת עליך כשאני שומעת אותן.

איבדתי אותך עוד בתחילת נובמבר של השנה שעברה,

כשהתאהבת בו,

אבל כמה שבועות אחר כך,

כשהוא החליט שזה גדול עליו,

לא הצלחתי למצוא אותך,

את הפכת ללילות הכי ארוכים של השנה,

דחפת אותי ממדרון תלול,

וצחקת על הניסיונות שלי לטפס חזרה, 

צעקתי עליך עד שלא יצא לי קול,

וקיללתי אותך,

וקיללתי את עצמי,

זה גדול עליי.

איבדתי אותך,

כשהפסקתי להאמין בשלמות שרצית להשיג,

ושוב פעם כשהפסקתי לרצות אהבה,

עזבתי אותך לפני שאת עזבת אותי,

כי יש גבול לכמה אני יכולה להילחם בשביל מישהי שויתרה על עצמה,

לפעמים אני אומרת לעצמי שאני אמצא אותך שוב,

אבל רק אם מישהו יוכל להוכיח לי,

שמשהו קטן ממך נשאר,

אני לא מאמינה בזה.

איבדתי אותך בסוף האביב,

זה גדול עליי.