| 10/2014
 קול
אז הבנתי משהו.
הדברים הקצרים והקולעים זה מה שמעניין.
אנשים לא ישבו ויקראו סיכום מרגיז של חצי עמוד.
הם יעדיפו פסקה.
לפחות ככה זה נראה לי מאחר וכל הפוסטים הקצרים שלי קיבלו התייחסות XD
אז החלטתי ליישם בעצמי ולחסוך את החפירות, שאני כל כך טוב בהן
במקום זה יהיו פוסטים קצרים וחמודים מלאי שטויות כנעל!
אז אני מקווה, שאני אהיה מספיק מעניין עד שימאס לי או לכם או לכולנו XD''
ק. ג'. אוסטין והשאר~ ♥
| |
NotSoCool#
התחושה המגעילה הזאת חזרה
שלא רוצים אותי
ואולי זה די נכון בהתחשב ביחס שלי לאנשים
קשה לי לאהוב אנשים-
והתחושה הזאת
חוסר הביטחון הזה שלא אופייני לי
זה מקשה עליי
מתי אני אפסיק לשקר בקשר לכל דבר בערך?
| |
אייקון
אז היה אייקון.
ואני חייב לציין- אני לא מצטער על ההחלטה המפוקפקת של 'לא ללכת יותר לכנסים'.
נהנתי בערבון מוגבל כנסים בשבילי הפכו לתירוץ להפגש עם הרבה אנשים רחוקים ולעשות קוספליי. וכשאני לא עושה את הדברים האלה/עושה אותם גרוע כרגיל זה קצת מיותר לטעמי ><
אז גם אם נתעלם מהעובדה, שהתוכניות שלי לקוספליי בלת'אזר מסופרנטוראל התבטלו כי הפאה הגיעה לחברה שלי יום אחרי, שהיא הלכה הבייתה [וזה היה יום אחרי שהאייקון נגמר].
מעבר לזה היה די נחמד XD הצטלמתי קצת באופן רציני בפעם הראשונה בקוספליי! קניתי יותר ממה, שאני צריך כי מה זה תקציב. יצאתי לדייט שני עם החברה שלי בערך אחרי שמונה חודשים יחד XD וכמעט שברתי את החברה הכי טובה שלי. פעמיים.
בקיצור, היה אייקון.
ממה, שראיתי לא קוראים כאן בשיט אז אני מניח, שההפסקות שלי בעדכונים מוצדקות XD לכן סביר להניח, שכשנחזור מהחופשה אני אעלם בערך לנצח
אבל שוב, אם כן יש פה קוראים- אני באמת עושה את זה בשביל, שיהיה מעניין- וכי אני רוצה, שיהיה לי על מה לבזבז את הזמן המאוד לא חשוב שלי- כי יש מאות ואלפים בלוגים, שדומים לשלי. והייתי רוצה, שזה יהיה מיוחד //פפפפפפט מאוחר מדי
אבל אני לפחות אנסה ;; אז אם יש משו- כל דבר
אע אני פשוט אגיד אציע את הגוף שלי למכירה ואולי יבואו לקרוא
ק. ג'. אוסטין והשאר~ ♥
| |
ניסיון הצילו
אז די מזמן כתבתי לחברה שלי שני סיפורים על השיפ האהוב עליה בערך הם מבוססים על שתי תמונות שהיא שלחה לי אז אני מתנצלת על זה ;; זה די ממש גרוע כי כתבתי את זה בזמן מחסום כתיבה נוראי אבל הנה לכם
אז הנה לכם סיפור אחד- אם תרצו אפרסם גם את השני ^^''
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תמונהההה
Our Dirty Little Secret
"תתקן אותי." הוא אמר כהרגלו- זה היה המשפט הקבוע שלו. תרגמתי אותו ל'תודה' או 'אני אוהב אותך'. כמובן, שהאגו של יצור חסר הטקט הספציפי הזה מנע ממנו לכבד אותי במילים האלו.
"כרצונך." אמרתי בחצי חיוך מריר בעוד, שאני מושיב אותו בחבטה על הכורסא, שהייתה מיועדת לי עד, שהגיע והכתים אותה בדם. שלפתי בצייתנות חוט ומחט והתחלתי במלאכה. "מעכשיו, אתה תסתום ותקשיב לכל מילה שלי." קבעתי בכעס בזמן, שהחוט נקלע בין שפתיו הצרות והמדממות. בתמורה הוא גלגל את עיניו ומחא בקול נהימה חלש. נאנחתי, ממש חסר תקנה. הפצעים היו מכוערים, מעטרים את כל גופו. החלטתי להתחיל מהפה כדי לא לשמוע תלונות מיותרות. השיער שלו היה פרוע ומלוכלך והעיניים שלו ריקות. הנחתי, שזה עוד מפגש נורמטיבי עם חבריי מניו יורק. הוצאתי מגבת נייר וניגבתי בעזרת חומר חיטוי את הדם ממנו. הוא לא מש אפילו מעט. הוא היה חייב להיות רגיל לכל זה. מאז הבריחה שלו מהכלא באסגרד הוא נאלץ להתמודד עם המון. נאנחתי פעם נוספת ושלפתי מספריים כדי לסיים את, שהתחלתי. "אני מבין, שמועדון ארוחת הבוקר שוב כיסח את הצורה שלך~" גיכחתי והוא קימט את גבותיו בבלבול. חוסר הידע שלו בעולם שלנו היה משווע, אך נסבל. "אתה יודע," התחלתי להרצות לו כרגיל, "אתה לא תוכל לבוא אליי לנצח. אם הם ידעו, שאני זה שעוזר לך..." השפלתי את מבטי ותהיתי לכמה רגעים. מה -באמת- יקרה אם הם ידעו? הוא גיחך בקושי ברור וזה משך את תשומת ליבי מהמחשבות, שרצו לי בראש. "אוי שתוק. אני עושה את זה כי אני נחמד- ולא שמעתי תודה פעם אחת!" רטנתי כשאני חותך את החוט האחרון ומתחיל לחטא את הפצעים הנוספים, דבר, שהוציא תגובות נרגזות מצידו. "אל תדאג. זה היה בכוונה." גיחכתי ולאחר, שסיימתי גם עם אלו הגשתי לו בגדים נקיים. "אין על מה." כאילו הקדמתי אותו כי גם ככה לא ציפיתי לתשובה. הוא לקח אותם בצייתנות והתלבש כהרף עין. אחר זה, הוא הסתכל עליי, חייך חיוך רחב ככל, שהיה מסוגל ונישק את הלחי שלי. זה היה הכי הרבה, שקיבלתי אי פעם. לחיי נצבעו אדום בהיר והבטתי בו בהשתהות. אז, התפרים, שעל שפתיו נעלמו כלא היו והוא אמר בחיוך ערמומי ובטון חלקלק.
"זה הסוד הקטן שלנו, כן?~"
הוא לא חיכה לתשובה כי הוא ידע, שהתשובה ברורה.
והוא נעלם.
עד לפעם הבאה
ק. ג'. אוסטין והשאר~ ♥
| |
עדכון קצר
אז נחשו מי חזרהההה \\NOT
יש לי עומס נוראי בלימודים. אני חוזרת הבייתה מאוחר וגם אם לא אין לי כוח לכלום חוץ מלחברה שלי. אז כוסעומו אני לא מתחברת כמעט בכלל למחשב.
אבל! הצד החיובי הוא שאני כאן לכמה זמן שלא יהיה.
ועוד ביום כיפור. עושת ונדאליזם שכמותי. למען האמת פשוט המשפחה שלי לא שמה זין אם אנחנו ''דתיים'' או לא- אז אני במחשב בלי לעשות יותר מדי-
לא קרה יותר מדי לאחרונה~ אני רק יכולה להגיד שבקרוב האייקון! כנס מדע בדיוני ופנטזיה שבסוכות ואני כל כך מחכה לזה!
חוץ מהעובדה שהחברה שלי תבוא לבערך ארבעה ימים שזה יותר מכל הזמן הכולל שנפגשנו אני אעשה קוספלייז שאני באמת אוהבת- ולא שזה נדיר- אבל הפעם הם באמת שלי. דברים שמייחדים אותי. סופרנטוראל שזו סדרה שאני מאוד אוהבת לאחרונה- אני פאקינג הולכת לעשות קוספליי לדין ובלת'אזר. ואני כל כך מתרגשת מזה שקשה לי אע- אז אם תהיו שם אני אשמח לשמוע 3:
לעניין אחר! ראיתם שאני לא מפרסמת הרבה וזה בעיקר כי אני לא מוצאת בזה תועלת. אחרי הכל זה לא שמישהו קורא את הבלוג שלי XD
אז אני מצטערת שאני לא מעדכנת כאן הרבה אולי בקרוב אני אעלה דברים שכתבתי לאחרונה- אולי אעדכן קצת את העיצוב ואשנה דברים~
עד אז בבקשה אל תמותו-
ק. ג'. אוסטין והשאר~ ♥
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
