זה באמת מיותר
השם מרמז על הכל.
זה באמת מיותר. |
| 7/2014
 אני רואה שכבר השתמשתי בכותרת שרציתי
מה אני עושה עם חיי?
ברצינות זו התמוטטות העצבים החמישית שאני חווה.... ולמה? בגלל באמת שטויות
הקטע המשעשע יותר הוא, שאמא שלי ישנה בערך איתי בחדר, והיא לא שמעה כלום-
כאילו, אנשים מעריכים אותי על שטויות, הם לא אמורים, אני מודה בזה- אני אדם רע וזהו.
אז זה קרה בעיקר כי הסתובבתי בטאמבלר וראיתי אנשים מהממים ומוכשרים. נכנסתי לזה קצת לדיכאון.
עברתי לפייסבוק ושם אני רואה תמונות מהכנס האחרון [יומה-קון?] ולעזאזל אני מבינה שאני לא אגיע לרמות האלו בחיים.
ממשיכה בפייסבוק ומוצאת כל מיני תמונות של תכנונים לקוספליי שלי... מבינה שגם אם ממש ארצה אני לא אוכל להיות טובה- או לפחות סבירה.
אחר כך, החברה שלי מראה לי תמונה שלה ואני מבינה שקשה לי להתגעגע אליה... היא גרה כל כך רחוק ואין לי כסף אפילו רק לנסיעה הלוך...
מה אני אמורה לעשות? ניסיתי לכתוב משהו וכמעט שברתי את המחשב.
אז החלטתי לחזור לטיק טק [long story short- יש לי כאבי בטן נוראיים. כל הזמן כאילו. ומנטה עוזרת לי להפחית אותם. ואפשר לומר שאני קצת מאוד מכורה לזה עכשיו- ולא סתם כמו שכולם אומרים שהם מכורים לדברים אלא כמו לאלכוהול וכאלה-] אחרי שלא אכלתי בערך ארבעה ימים כי זה חוסם לי לחלוטין את התיאבון ברמה שאני מסוגלת לא לאכול אוכל רגיל מהבוקר עד לבוקר למחרת- ופשוט התפרקתי- מצאתי את עצמי מקופלת שוב בפינת החדר, שומעת מוזיקה חזק מדי ומדברת כמה שאני יכולה עם החברה שלי.... היא הייתה בעבודה באותו הזמן אז לא היה לי יותר מדי זמן-
עכשיו החשש הגדול שלי זה שהיא תקרא את זה ותדע... יש לה קטעים כאלה שהיא דואגת על שטויות- ויותר מזה, שהיא תחשוב שזה באשמתה בדרך קוסמית כלשהי... ואני כל כך צריכה את הדיסקרטיות שלי ברגעים כאלה... בפייסבוק עשו מזה עניין אנשים, שאני כבר לא מעוניינת או בכללי לא בקשר איתם-
עכשיו, באמת התפרקתי- אבל אני לא בן אדם, שנשאר שבור להרבה זמן. זה יעבור כמו כל הדברים שעברו.
אני פשוט מתוסכלת נורא כרגע
אוך החיים מגעילים \:
אז נתראה בפוסט הבא אני מניחה 0:
ק. ג'. אוסטין והשאר~ ♥
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
