הבלוג של סבטי

שלום שלום בלוג אהוב!
היו כמה רגעים שחששתי שלא נתראה שוב לעולם.

אבל אין טעם להתעצבן על שהיה. בואו נמשיך הלאה.

והנה מה שהשתנה מאז שכתבתי לכם לפני שלושה שבועות (בדיוק):
1. אני עובדת כמלצרית, סיימתי עם ההתלמדויות ואני באמת טובה בזה. אני מקבלת מחמאות מלקוחות, מוכרת מועדונים, והאחמ"שים אומרים לי שאני טובה. הייתה קריסה קטנה לפני שתפסתי את העניין והתחלתי לעבוד כמו שצריך, והבנתי שזה היה לי קשה כי אני לא רגילה לא להיות טובה במשהו שאני עושה, שזה מאוד טוב ומאוד לא טוב בו זמנית. אבל אם נשחרר מהמחשבות המתפלספות, אני טובה בעבודה וגם אני מתחילה להתחבר לאנשים לאט לאט כך שהרבה יותר כיף לי לבוא. החלטתי שאני רוצה להתמיד בעבודה הזאת במשך 3 חודשים, גם כדי שיהיה לי ניסיון לעתיד בעבודה שהיא יותר ארוכה מחודש, ובעיקר כי אף פעם לא עבדתי ברצינות ואני נחושה להראות לעצמי שאני יכולה להתמיד בעבודה ולהרוויח את לחמי. בחודש הבא אני אהיה רק על סטטוס מלצרית ותיקה (בניגוד להחודש שהיו בערך שבועיים שהייתי על תקן מתלמדת או מלצרית חדשה, כך או כך הרווחתי 30 לשעה) וארוויח טיפים, אז נראה כמה העבודה הזאת משתלמת. בלי קשר אני עושה מעקב על הבזבוזים שלי וזה (בנוסף לעובדה שאני מבינה שאין לי צורך כל הזמן להתחדש) גורם לי לבזבז פחות.
עדיין בא לי לקנות לעצמי בגדים חדשים, אבל אני מבינה שזה רצון ולא צורך, אז זה לא קורה בינתיים.

2. עדיין על הלימודי ספרדית, ולפני כמה ימים הורדתי אפליקציות של מדיטציה וספורט (אתגר 30 ימים כזה או אחר). אני רואה שאני לא מצליחה להתמיד באימונים גם אם הם בבית ונמשכים 40 דקות, אז אולי אם אני אתאמן 10 דקות פעמיים ביום אני כן אצליח להתמיד? או שזה לא יעיל כמו אימון ואז אין כל כך טעם? זה עדיף על לא לעשות כלום. הורדתי גם אפליקציה כדי ללמוד לצייר, וזה מגניב לראות אני יכולה לצייר פרצוף בלי הרבה מאמץ. מתרגלת גם קצת פייתון בזמני החופשי ומנסה ללמוד מילים גבוהות באנגלית.
All in all הייתי אומרת שאני לגמרי מתחילה לפתח את עצמי ולהעשיר לידע שלי, אבל בראש אני קצת רצה ורק מחכה לשלב שבו אהיה מעולה בספרדית ובפייתון ושלמרות העבודה אני אספיק להתנדב וללכת לשיעורי ריקוד על עמוד. חייבת להזכיר לעצמי שלאט לאט, כל דבר בעיתו, אני עדיין מתרגלת לסטטוס של בחורה עובדת וייקח קצת זמן עד שאצליח לספק את כל הרצונות שלי ב24 שעות ביום.

3. עם עדן מוזר, פשוט לא בא לי להיפגש איתה, אבל קבענו בשישי בבוקר להיפגש כי ראיתי שהיא ממש חותרת וכבר היה לי לא נעים. נראה מה יהיה. רועי עכשיו בבית עד ספטמבר אזי יעבור לבאר-שבע, מה שאומר שיש הרבה יציאות טובות אבל זה יגיע לקיצו תוך חודש בערך כי הרבה מהחבורה כבר תתחיל ללמוד, שזה עצוב אבל אני מנסה לא לחשוב על זה ופשוט ליהנות מהרגע. מה שיהיה יהיה. עם רועי ממש טוב, וגם עם אחותי! אנחנו מדברות קצת יותר ולפני כמה ימים היא התקשרה אליי כדי להתייעץ בעניין שהטריד אותה ואת חבר שלה, ומבחינתי זאת ממש התקדמות.

4. אכלתי הרבה מתוק בשבועיים האחרונים וזה גורם לי להיות עייפה יותר והוציא לי חצ'קונים, אבל קשה לי להפסיק. ביקשתי מאמא שלי לא לקנות מתוקים יותר פשוט כי אני לא עומדת בפיתוי, ואני מקווה שלאט לאט אני אחזור לתלם. בניגוד לימים עברו אני לא כועסת על עצמי, להפך, אני ממש משחררת את הרסן ואולי זה לא טוב אבל אם אני לפחות מנסה להקפיד זאת התחלה, וממילא תמיד יש לי תקופות כאלה עם האוכל - יש תקופות שאני ממש מקפידה ומצליחה, ויש תקופות שלא, והכל בסדר either way.

בכללי אני מאוד מרוצה מהחיים שלי כרגע.

טוב לי ואני שמחה, וכיף לחיות ככה.

שלכם, סבטי.