אני כבר על 400 קל ועוד לא אכלנו צהריים. אני הולכת להקיא תצהריים היום בטוח. #מוות
____________________________________________________________
עדכון:
אכלתי לצהריים קולורבי, 2 גזרים, 2 כפות חומוס ו2 כפות קטשופ. (40+60+60+40=200 קל')
את הכל הקאתי הרגע.
זו פעם ראשונה מאז פסח (חג שני) שהקאתי. ההרגשה של הריקנות אחרי זה היא טהורה.
אני כבר מרגישה שאני לא יכולה לסבול הרגשה של מזון בגוף
יש בזה משהו ממכר.
עדכון 00:54-
אכלתי שטויות. הייתי במפגש.
בלאט
לקחתי 2 לקסעדין פעם ראשונה בחיים.
מחר יש לי לימודים.
בוא נקווה שזה ישפיע בקרוב.
ולעוד נושא-
בפוסט הקודם מישהו הגיב לי.
לא בצורה ממש נחמדה.
אז ככה
א. אנחנו לא חיות. דבר אלי כמו בנאדם. בצורה נורמלית ומנומסת.
ב. אני בחורה בת 23, שכבר יצאה בעבר מהפרעות האכילה. חייתי שנה שלמה כטבעונאית, אכלתי קרוב ל3000 קל' ליום ורזיתי.
הסיבה שאני חוזרת לאנה, זה כי טוב לי יותר ככה. יותר טוב מכל תזונה אחרת על הפלנטה. אני אוהבת את הריקנות. באותה מידה יכולתי להגיד
שאני על תזונת "פראנה" ופשוט החלטתי לא לאכול יותר כל החיים... ואז לא היה לזה שום קשר לאנורקסיה, אלא רק ל"מישהי שדפקה את הראש בהודו" (אגב.. לא הייתי עוד בהודו... אבל... מייבי סום דיי)
ג. הצורה שבה אתה מדבר לא תשנה לי את הרגלי החשיבה. אם היית בא בטוב, יש מצב שעוד הייתי שוקלת להקשיב. אבל תגובות כמו "מטומטמת"
לא יובילו אותך לשום מקום. להפך , בגישה הזו אתה יוצא המטומטם.
ד. אם לא נאה לך הדברים שנכתבים פה... אני לא חושבת שמישהו מכריח אותך להכנס.
ה. אני רוצה להאמין שבני האדם הם לא חיות שמקללות אנשים זרים... מקווה שאם תקרא את הפוסט הזה תפנים את זה. דבר ראשון- בוא נכבד זה את זה. האוזן שלי פתוחה לשמוע את דברייך.
ו. הפרעת אכילה מוגדרת כהפרעה "נכות" נפשית. אם לא הייתה לי רגל, גם היית קורא לי מטומטמת?...
זהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
