לו היינו יודעים לשם מה אנחנו כאן, אף אחד מאיתנו לא היה ממשיך לחפש.

חודש שלם שלא כתבתי בבלוג, חודש של תהפוכות בחיי ועומס בלתי נגמר.

התפטרתי מחנות הבגדים כי נמאס לי להתנוון ולהרגיש כמו בגד מהלך, והתחלתי לעבוד כמארחת (כמובן שהעבודה הזו לא מספיקה לי ובו זמנית אני "מחפשת" אחרת). "מחפשת", זאת אומרת שאני חושבת על עבודה שהציעו לי.. אבל אני לא בטוחה עדיין לגביה.

בכל אופן, בעבודה החדשה נחמד לי מאוד. חוץ מהעובדה שכל הזמן מבקשים ממני לחייך כאילו שהייתי בובה יפה שקיימת כדי שאנשים יסתכלו עלייה ויראו משהו יפה. אני מתעבת את אותם גברים שחושבים שאנחנו קיימות כדי לשעשע אותם. אני באה לעבודה הזו כדי לקבל אנשים ולהושיב אותם היכן שירצו, ובו בזמן לעשות גם טייק אוואי. וגם לעשות את בין העבודות הכי קלות שהעולם אפשר לי לעשות.

עם זאת מקום העבודה הזה חביב. חצי מהגברים במסעדה ניסו להתחיל איתי ולא הלך להם.

רק לשניים מהם הולך בינתיים, עם האחד שכבתי ועם השני עדיין לא כי הוא נשוי ופחדן (שאגב, הוא גם הבוס שלי). ושמעו את הקטע הכי מצחיק בסיפור, הם מכירים אחד את השני שנים כי הם עבדו ביחד במקומות אחרים. הנשוי שאל אותי אם שכבתי עם מישהו מהמסעדה, מובן שעניתי שלא, כי מה כבר יכולתי לענות?

אתם בטח שואלים את עצמכם איך כל זה התחיל, וגם אם לא אני אספר בכל זאת.

אז ככה, מהיום הראשון הבוס שלי פלירטט איתי ופלירטט איתי. ביום השלישי הוא הלך רחוק ואמר לי שהתחת שלי "דרש" כשהתכופפתי. והאמת, שמאוד אהבתי את זה. פעם ראשונה שיש לי בוס כזה, פעם ראשונה שאני לא שונאת את הבוס שלי בכלל. ותמיד הייתה לי פנטזיה לשכב עם הממונה עליי, והוא ממש רוצה ומראה את זה בלי סוף.

לילה אחד הוא שלח לי הודעה. ולא עניתי כי הייתי עם חבר שלו. עניתי רק בשש בבוקר אחרי שחזרתי מלילה נפלא ונהדר, והוא לא ענה. לילה לאחר מכן הוא שוב שלח הודעה, ועניתי לו. אחרי פלירטוטים "קלים" הוא ביקש שאלך לשירותים ואשלח לו תמונה (הייתי בבר), וכך עשיתי. הוא אהב, ורצה עוד תמונה, אז שלחתי לו מהאוסף שלי. הוא שלח גם (לא ביקשתי), וגם אני אהבתי את הדבר העצום שגיליתי שמסתתר לו בין הרגליים. בתכלס תיארתי לעצמי שיש לו ענקי כי זה ממש בולט מהג'ינס... אתמול הוא אמר לי שהיה לו וויג'ן שלי עם קולר, הוא אמר לי את זה באמצע יום עבודה, ואני התחרמנתי כל כך.. ואוו, בחיים לא קרה לי דבר כזה. הרטיבות הגיעה עד לרגליים. ואני הייתי כל כך מובכת, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כשכל שניה עוד גל ועוד גל הגיע. באיזשהו שלב חשבתי שזה פיפי מרוב שזה היה שופע, למזלי יכולתי לבדוק כי זה נזל ליריחיים הפנימיות, אז טעמתי וגיליתי שזה מי הכוס שלי. סיפרתי לו שאני ממש רטובה, והוא אמר שהוא רוצה לטעום. מה שרק הגביר את מפלס החרמנות שלי ואת מפלס המבוכה שלי. כל פעם שהתקרבתי אליו הרגשתי עוד זרם של חרמנות מציף אותי.

כל המשחקים האלה ממש עושים לי את זה, וגם קצת מכאיבים לי בו זמנית, כי יש מצב שבסוף לא יקרה כלום ואנחנו נישאר במצב המוזר הזה. והאמת שיש לי עוד שניים חוץ ממנו, כך שהוא לא אמור להדאיג אותי.. אבל מה זה לא אמור בכלל. זה מה שקורה ואין לי דרך להתנגד לזה. ובאמת שניסיתי.. אבל זה לא עובד.

קצת משעשע ששכבתי דווקא עם עובד שהוא מכיר שנים לפני, ובכלל לא תכננתי את זה. אפילו לא ידעתי את זה כששכבתי איתו. העובד הוא אחראי על הבר. שניהם מבוגרים, הבוס שלי בן 34 והשני בן 33. בתכלס, בכלל לא רציתי את השני, כשהוא הזמין אותי לבירה הייתי בטוחה שזה בקטע ידידותי (התמימות של גיל 18). ואז כשזה קרה, ממש רציתי את זה. הוא חמוד ומצחיק אותי בלי סוף, והוא חכם ויש לו את הקול הנמוך הכי סקסי ששמעתי בחיים. הוא סקס מדהים, אף על פי שבפעם השניה הוא נהיה קצת עייף.. מרוב כל הסמים שהוא עשה במהלך חייו משהו שם קצת השתבש. אבל לא נורא, אני מבינה את זה. הוא בכל אופן נפלא. זה קצת מוזר לי למנגל בין שני חברים, כי הבוס שלי כל פעם מתקשר אליו כשאנחנו מזדיינים או כשאני שוכבת עירומה על הספה לאחר רצף אורגזמות מטורף. יש בזה מן הסוטות כשזה גורם לי לדמיין את שניהם ביחד, כל אחד מצד אחר, מזיינים אותי הכי חזק שאפשר.

ומובן שזה לא יקרה, ואני אמשיך לפנטז ולפנטז, עד שאטעם את הרטיבות מהרגליים.

שלום, לפניכם מישהי שאוהבת התנסויות וחוויות. וכמובן שאם אפשר להתנסות מבלי לצאת מהבית - כמובן שאלך על זה.

אני, בתור ילדת טוויטר, ובעלת ניסיון רב בהכרויות עם גברים (שעם רובם שכבתי) באינטרנט, חשבתי לעצמי - למה לא?

אז ככה, נרשמתי והצגתי תמונות גוף ופנים ותמונות גוף & פנים, וקיבלתי שלל הצעות מגברים שהיו נראים ממש ממש שווים.

ואיך זה הולך:

הטינדר מציע לך גברים שגרים בקרבת מקום. כל הצעה מורכבת מכמה תמונות, שם, גיל ואולי איזה משפט קצר שאמור "לתאר" אותו.

עכשיו, זו באמת אחלה תעסוקה ליום יום- את רובם את פשוט מעבירה עם האצבע, שכמובן את הרוב את לא רוצה אז את כאילו "מדלגת" עליהם עם האצבע. וזה נחמד! באמת! אבל כמה אפשר לראות טונות של מכוערים ואז להיתקל באחד חתיך ואו בטעות לדלג עליו כי כבר התרגלת לדלג, או לסמן LIKE ותתחילו לדבר ובפגישה יהיה משעמם כי הוא לא יעניין אותך? וככה זה חוזר חלילה, שוב ושוב ושוב. עד שאת אומרת - די!!! וסוגרת את היוזר.

בפעם הראשונה שהיה ביני לבין גבר "התאמה", זה היה מרגש - כאילו באמת באמת התאמנו זה לזו מבחינות שגם לא כוללות יופי וחתיכות. כאילו הוא האביר האדמוני עם התחת הבולט והשדיים שתמיד חלמתי עליו!

אז שלחתי לו "היי" והוא החזיר "היי", ואז התחלנו סמול טוק של שני זרים שיד המקרה הפגישה בניהם (או במקרה הזה יד הטינדר). מאיפה אתה, במה אתה עובד, בן כמה אתה, ועוד זיוני שכל מיותרים ששנינו נשכח כי זה לא באמת מעניין אף אחד מאיתנו.

לא עבר זמן רב עד שנפגשנו, וכשנפגשנו... 

אתם בטח כבר יכולים לנחש שנחלתי אכזבה קשה - לא, לא היה לו לא שיער אדמוני! ולא היה לו ציצים ותחת כמו שלי! לא באמת התאמנו ורציתי להחזיר אותו לאפליקצייה ושישאר שם לעד.

ועכשיו ברצינות, פתיחת היוזר בטינדר הייתה אכזבה מאוד גדולה בשבילי.

ואני אסביר;

איך פגישה בין שני אנשים שבוחרים אחד את השניה על פי תמונות ב-ל-ב-ד יכולה להיות מוצלחת? ולא, אני ממש ממש לא מחפשת עכשיו קשר ארוך טווח - אבל גם בשביל סקס טוב צריך כימיה טובה. ושני אנשים שנבחרים על פי מראה באפילקציה - זו סתמיות לשמה. אפילו בשביל לקנות בננה בשוק צריך להתאמץ יותר.

זו הקלות, זו הקלות העצומה הזו שבה משיגים את הסקס הזה - היא זו שתהפוך אותו לזוועתי וסתמי. כלומר, למה שלגבר שהצליח להשיג אותך באמצעות לחיצה אחת קטנה במסך המגע שלו יהיה אכפת אם תגמרי או לא? מהניסיון שלי - לאף אחד מהם לא יהיה אכפת. את בשבילו בחורה שהכיר באפליקציה. הוא אפילו מכנה אותך ככה באייפון שלו "*השם שלך* טינדר", וכך גם את. ולצערי, סקס כזה לעולם לא יהיה טוב - כי לסקס טוב דרוש אכפתיות! אם אין אכפתיות, לך יהיה אכפת רק מהגמירה שלך ולו יהיה אכפת רק מהגמירה שלו. ובמקרה כזה חמודה שלי, את תפסידי. כי כשלגבר לא אכפת אם תגמרי הוא פשוט יגמור אחרי שתי דקות וילך לישון.. אחר כך יגיעו התירוצים המפגרים של "חשבתי שגמרת" וכאלה, אבל כולנו יודעות שאלה שטויות במיץ. ולצערך זה לא יהיה המיץ שלך הפעם.

ולומר את האמת, אם יש אתר שלא נחלתי ממנו אכזבה הוא הטוויטר. שבתכלס לא נועד להיות אתר הכרויות של בני זוג/בני זוג למיטה, ואני חושבת שדווקא בגלל זה הוא כל כך טוב לזה. והיי - יותר ממחצית מהגברים ששכבתי איתם משם. ובאמת שרובם היו נחמדים אליי מאוד, בין אם שכבנו ובין אם לא. נכון, יש שם גם כמה קריפים מוזרים, אבל רובם חנונים חמודים שהכרתי בתור איזו דמות מצוירת שכתבה מדהים וכשהכרנו גיליתי בני אדם מדהימים עוד יותר. בנוסף, אני מכירה הרבה זוגות שהכירו בטוויטר, והם זוגות יציבים וחלקם אפילו התחתנו :)

בין הטינדר לטוויטר יש הבדל ענקי; בטוויטר אתה מכיר אנשים קודם כל דרך הכתיבה שלהם, דרך הציוצים שלהם, בטוויטר אם אני לא אוהב את הציוצים אני מלכתחילה לא אעקוב. היו שם אנשים שלא היה לי מושג איך הם נראים, רק איך הם כותבים, וכל כך אהבתי את הכתיבה שלהם והתחברתי לכל ציוץ וציוץ. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל באמת הכרתי בני אדם רק דרך הכתיבה שלהם. והיום למשל אם תתנו לי ציוץ של מישהו מהנעקבים שלי, אני אדע מיד של מי הוא. כי אני קצת מכירה אותם והם חלק מהחיים שלי.

ההיכרות בטוויטר מתחילה שונה לגמרי. קודם כל, אני יכולה לעקוב אחרי מישהו זמן רב מאוד ורק אחר כך להתחיל לדבר איתו בDM, שאלה השיחות הפרטיות באתר. בדרך ההיכרות הזו אתה ראשית כל קורא את נבכי נפשו של אותו אחד, או סתם כל מיני מחשבות שעוברות בראשו, קצת מכיר אותו ורק אחר כך אתה מתחיל להכיר אותו אישית יותר. ובסוף בסוף מגיעות התמונות, ואז את יכולה לבחור אם את מעוניינת באותו אחד או לא. 

לפי דעתי הטינדר מוזיל את הדבר המדהים הזה שכולנו אוהבים - סקס. ואם אתם אנשים של מאחורי המקלדת עדיף לכם לנסות להכיר דרך הטוויטר. מכיוון שאם אנו חיים בעולם כה שטחי -

בואו ננסה למתן אותו, ולבחור קצת יותר טוב את אלה שיגיעו למקומות האינטימיים ביותר שלנו.