את הפעם הראשונה שלי אני לעולם לא אשכח.. חזרתי אחורה לפוסטים הראשונים כאן וכתבתי לפני בערך שנה 

כמה אני מחכה כבר לכתוב פה על הפעם הראשונה שלי! והנה הפוסט הזה הגיע..

אז זה היה לפני שבוע בערך ביום שישי 11.9 (אחלה תאריך לא?!), ישבנו כל החברים אצל ס' ושתינו ללא הרף,

אני ברוב טפשותי אמרתי לו שבוע לפני זה בהיותי שיכורה שאני רוצה להיות איתו..

אני לא!

אני אוהבת אותו.. אבל לא רוצה מערכת יחסים כזאת רצינית בשלב הזה

אז סיימנו לשתות וכולנו היינו כבר שיכורים ביותר! והחלטנו שאנחנו רוצים להתגנב לבריכה (שוב!)

ס' עשה איתי הסכם שאם אני נכנסת עם חוטיני הוא נכנס ערום.. כנראה שהלבוש המינימלי של שנינו בבריכה חשוכה 

והרבה אלכוהול בדם גרם לנו לעשות את זה.. בבריכה!

אני חייבת להודות שאת הפעם הראשונה שלי דמיינתי אחרת לגמרי, מיטה, מיסיונרית, מביך, מה עושים עכשיו?!

אז זהו שלא! זה לא היה מביך, וזה ממש לא היה במיטה או מיסיונרית..

זה היה בהתחלה בבריכה ואז על הדשא, ולא פסחנו על המלתחות בבריכה.. כן כן! על השירותים, והקיר ולא שכחנו שום 

רצפה או ספסל בחדר!

מודה שזה כאב בהתחלה.. אבל העונג שבא אחרי זה היה שווה את זה!

ס' עדיין רוצה שנהיה ביחד.. עשינו שיחה ואני חייבת להודות שבחיים לא ראיתי אותו ככה.. שבור, לא מוצא את עצמו, סובל!

הוא לא בן אדם כזה, הוא מחייך ושמח 24\7.. וכל כך כואב לי לדעת שכל הסבל שיש לו על הפנים זה בגללי..

אבל כבר שנה שאני נלחמת עם עצמי ללכת על זה ותחושת בטן מוזרה אומרת לי לא ללכת על זה!

אם זה היה מרגיש לי נכון כנראה שהייתי קופצת על זה מזמן, אבל משהו עוצר אותי!

כיתה יב" התחילה מדהים! אינסוף חברים, מסיבות ועבודה.. אני כבר לא מוצאת רגע של שקט בלי אנשים והנאה..

כמויות האלכוהול שעוברות לי בגוף במהלך סוף החופש ועד עכשיו בלתי נתפסות!

אמא שלי קצת מודאגת אבל לא מאוד.. היא יודעת שהשתייה היא לא איזה עניין התמכרותי אלא אך ורק למטרות הנאה..

וזה מרגיע גם אותי.

היא הפנימה לגמרי שאין מה לעשות עם זה ואני מעשנת..(תודה לאל אחרי שנתיים!)

אני מרגישה שאני קופצת מנושא לנושא אבל זה בגלל שלא כתבתי כאן הרבה זמן ויש לי הרבה להגיד אז אתם תסלחו לי!

בזמן האחרון אני חורשת את כל הארץ בנסיעות לחברים.. מהדרום למרכז וגם לצפון! אני לא מפסיקה להנות! וחייה את הרגע!

בדיוק ככה דמיינתי את י"ב! ושהעונג הזה לא ייגמר לעולם!

יש לי חברה חדשה-ישנה שבזמן האחרון התקרבנו בטירוף! שתינו בנות אותו מזל ונולדנו בהפרש של 4 ימים..

אנחנו עושות ואומרות דברים בדיוק זמן מטורף! שזה כבר מפחיד אותנו ואת הסובבים אותנו.

הכי אני אוהבת בה זה שהיא החברה הכי בוגרת ו"נורמאלית" שלי.. אני והיא בדיוק אותו דבר!!!

שאר החברות שלי אם אנחנו נתווכח על ולא נדע משהו אני ישר ילך ויחפש בגוגל לקרוא על זה!

כי אין דבר שאני יותר נהנת ממנו מאשר להגדיל ולהעשיר את הידע שלי.. אבל התגובות שאני מקבלת הן "למה את צריכה 

לדעת את זה?!" "את מבזבזת את הזמן שלך" וכדומה..

כמה פעמים הן שאלו אותי שאלה ואז ענו ב"לא משנה עזבי אני לא צריכה לדעת את זה" זה מטריף אותי!!

אין דבר בעולם הזה שאני מרגישה שאין לי צורך לדעת אותו, או אפילו לדעת במה מדובר..

איך יתכן שהגענו למצב שתלמידת כיתה י"ב במדינת ישראל לא יודעת מה פירוש המילה "סולדת"?! או שקיימות לשמש קרניים

שפוגעות בכדור הארץ?! או מזה בכלליות אפילו חלקיקים ואיפה הם קיימים?! או להגיד לי שהיא ימנית קיצונית אבל 

רוצה להצביע למרצ!!! ללכת כמו עיוורת אחרי מה שמישהו אמר לה אבל היא זוכרת חצאי דברים וזה הידע שהיא רוכשת!

היא אפילו לא מתעניינת, זה לא מעניין אותה! היא לא תשב ותקרא על זה באינטרנט כי משודר בדיוק אקס פאקטור!

אני באמת ובתמים לא מצליחה להבין איך קיים אדם בעולם שהעשרת הידע שלא לא מעניינת אותו.. בלי ידע כללי על מה נדבר?

איזה שיחות משעממות ובנאליות יהיו לנו!

אז כן רוב חברותיי הן טיפשות כמו בול עץ.. אבל החברה הזאת.. אנחנו בעלות ידע כללי רחב ואנחנו יכולות לשבת עד אור 

הבוקר ולדבר על פוליטיקה, וביטחון, והיסטוריה.. ולדבר בלי סוף על נושאים מעניינים ומרתקים שלא כוללים ריכולים

של בני נוער!!!

כל כך התגעגעתי לבן אדם שיאתגר אותי אינטילגנטית ומצאתי לעצמי את התאומה שלי (בנות מזל תאומים♥)..

רק חבל שהיא גרה די רחוק ממני ואני רואה אותה פעם בשבועיים בערך..

ולסיום..

קצת הביטלס כי התגעגעתי♥

https://www.youtube.com/watch?v=UKQpRgxyyqo

יום טוב אנשנושים♥