עכשיו מה?
אני מרגישה רע,
אגואיסטית אפילו....
מצד שני זה מתסכל....
פיזית ונפשית.
חבל שאני לא יכולה לגרום לו לראות דברים,
או להקשיב...
אכנס להתקלח,
זה יסיח קצת את דעתי.....
תמיד רציתי לקבל משהו עם משמעות ממישהו....
אולי טבעת או משהו שהוא זכה בה בדוכן בקרקס נידח בטיול...
או מטבע נדיר שיש לו משמעות רק לו...
צמיד מחוטים שמישהו שהוא אוהב הכין לו..
קסטה עם הקלטה שחשובה לו....
תמיד רציתי להיות כל כך חשובה למישהו שהוא יפקיד בידי משהו יקר לליבו...
זה יגרום לי להרגיש רצויה,
מיוחדת.
אני חושבת שאחרי טיפשה,
רגילה או לא מיוחדת זה הדבר הכי מעליב שיכולים להגיד לי.
אני רוצה להיות מיוחדת למישהו....
עד כדי כך שיפקיד בידי את ליבו.
שיסמוך עלי בעיניים עצומות,
שידע שכל מה שהוא מעביר לי,
פיזית ונפשית,
בטוח.
ויותר מזה,
שירצה להפקיד אותם בידי.
שיהיה גאה שאותה שרשרת שכל כך חשובה לו סביב צווארי,
או שאותו ציור תלוי לי בחדר...
אני חייבת להפסיק להכניס את עצמי למקום של הלא מיוחדת,
ולצפות לצאת משם....
הייתי צריכה להבין כבר שכרגע,
אני לא מיוחדת.
לאף אחד.
אני רוצה לשבת בתא העליון של גלגל ענק,
ולהצליח להרגיש בטוחה.
כי מי שישב לידי יגרום לי להרגיש כך.
שהיד שלו מונחת עלי,
מושכת אותי קרוב אליו,
מוחצת את גופי לגופו,
שפתייו מנשקות את המצח שלי,
ומטוס יחצה את השמיים והירח מעלינו....
(זאת לא רומנטיקה שאני מחפשת...
אלא ביטחון...
המטוס זה סתם כי אני אובססיבית למטוסים,
כנ" לגבי הירח..)
עריכה:
2000 צפיות?!?
אני עדיין לא מאמינה שמעניין למישהו לקרוא אותי...
אז 2000 צפיות?!
בחיי אנשים משהו דפוק בכם.....
תודה3>3>
כינוי:
Moon Struck
בבלוג זה
בכל הבלוגים
