אחרי יום זוועה שהרגשתי על הפנים ....
כל הבוקר סחרחורות ובחילות וחולשה..
חשבתי שזה הסוף.
ביטלתי עבודה ונרדמתי לעוד שעתיים.
ב1 חשבתי לו במרפסת חיכיתי שיסיים לעשות מה שהיה צריך,
קראתי לי בינתיים.
ישבנו עישנו דיברנו...
הרבה!
על הכל...חצי שנה רק על פירות....
זה משהו איך חומר טוב גורם לך לחשוב על משהו ולחשוב עליו מכל זווית אפשרית.
ואיתו השיחה זורמת...
חומר טוב גם מרגיע לי את הגוף...
אין עצבים, אין זרמים והגוף רגוע,
נינוח.
תחושה שכבר שכחתי...
אחרי זה עלינו אליו לחדר...
וזה בדיוק מה שהייתי צריכה...
שיפרקו אותי קצת,
שיקרעו אותי קצת....
למרות שהוא עדיין לא באמת עושה את זה...
אבל היה טוב, מאוד.
וקיבלתי מחמאה ענקית!
הוא אמר שזאת הייתה הירידה הכי טובה שהייתה לו...
ושזה אומר הרבה חח מהסיפורים אני יודעת שכן חל
הוא אמר שאם הוא לא היה עוצר אותה הוא היה גומר תוך דקות ספורות.
זה ממש החמיא לי.
כי אני באמת נהנת מזה...
טוב לדעת שגם הצד השני מרגיש כך.
אחרי זה שנבנו על הגב במזגן ,
דיברנו עוד...
והוא ליטף אותי,
במותן,
בכתפיים,
בפנים,
על השפתיים...
היה לי נעים איתו.
התגעגעתי לנשיקות. (מסתבר שזה גם הפטיש שלי)
הוא נשק לי במצח והלכתי.
אני חושבת שאשן טוב היום.