פגשתי את הילדים שלו ,
"אתה משחק באש"
"אני לא"
"אתה כן...
אתה מסכן את החיים האמיתיים שלך בגללי"
" כבר אין את החיים האמיתיים שלי ואותך,
את כבר טבועה בכל חלק בחיי,
אולי זה אגואיסטי מצידי. אבל ,
עכשיו שאת יודעת עלי הכל,
את יודעת מה אני ומי אני,
אני רוצה שתראי ותכירי את הילדים שלי ואת החיים שלי."
אז הלכתי איתו לאסוף את הילדים מההורים שלו,
אני טרמפיסטית שהוא אסף בדרך.
אחד היה ישן,
השנייה הייתה מהממת ביישנית.
ונרדמה תוך שניות .
כל הדרך הוא נגע בי ,
ואני בו.
כשהוא עצר ליד הבית שלי,
התחלתי לבכות.
"די אל תעשי לי את זה..."
"סליחה סליחה , אני פשוט לא רוצה שתלך..."
נתתי לו אלף נשיקות,
ויצאתי מהאוטו.
הסתכלתי עליהם שלווים ישנים מאחורה ,
חשבתי איך איתי בחיים לא היו יוצאים לו ילדים כאלה יפים...
התרחקתי בבכי...