אני מחכה שהחודש הזה יעבור.
שהשנה תסתיים כבר.
לא בקטע רע, פשוט נמאס לי קצת.
טוב לי עכשיו, אני מרגישה שאני במקום אחר, טוב יותר, בריא.
אני בקשר עם אמא שלי, קשר ממש טוב, אנחנו מדברות הרבה ואני מאוד משתדלת לספר לה מתי רע לי, והיא עוזרת לי למצוא פיתרונות, לפעמים.
ואני מתחילה לנקות את החיים שלי מאנשים לא רצויים, ומכניסה לתוכם אנשים שטובים ובריאים בשבילי.
אנשים שגורמים לי להשתחרר מהתפיסה הקצת עתיקה שלי חחח
השבוע, לראשונה בשלוש שנים האחרונות, קראתי לחברה הכי טובה שלי בשם הפרטי שלה ולא בכינוי שלנו. אני חושבת שהיא הבינה שנפגעתי ממנה.
אבל לא נראה לי שזה ממש מפריע לה.
טוב נו, זה פשוט מפנה משבצת למישהי אחרת. יהיה טוב.
הדבר העיקרי שמעודד אותי בכל העניין עם החברים, זה שיש לי את המלאכית שלי.
אני זוכרת שעמדתי על הבמה במסיבת סיום, מסתכלת על הקהל בזמן הנאום שלי, בזמן דבר הבוגרים, ולא חיפשתי את אמא שלי ולא חיפשתי את אבא שלי או את החברה הכי טובה שלא טרחה להגיע... חיפשתי אותה.
כי ידעתי שיותר מכולם, היא מאמינה בי, בכוח שיש לי, ביכולות שלי.
זה הדבר היחיד שהחזיק אותי בתקופות הרעות וזה מצחיק, כי גם היא עברה תקופות רעות, וקשות, אבל היא תמיד הייתה שם בשבילי. היא אף פעם לא נטשה, לא משנה כמה לה היה קשה... היא הדבר היחיד שיחזיק אותי עד הסוף, בכל תקופה שהיא.
לפעמים אני לא מראה לה כמה אני אוהבת אותה ומעריכה אותה.
אין דבר שאני חוששת ממנו ומחכה לו יותר מהגיוס שלי.
אבל יש לי לחכות עד מרץ 
יש לי קראש מוזר.
הוא חתיך בטירוףףףףףףףףףף, פלרטטן ברמות, מתחיל עם כמעט כל דבר שזז, עם חיוך מדהים ופאקינג גומות.
לידו אני מרגישה כאילו הוא יצא מתוך הסיפור שכתבתי, הוא פשוט זהה לאחד הבנים בסיפור, זה מפחיד.
אבל יש לו חברה.
והוא מפלרטט איתי בלי סוף.
וזה מעצבן אותי, בהתחשב בעובדה שהתנשקנו באפטר, כששנינו היינו שיכורים.
וזה... אוך. זה מלבה את הקראש שלי.
והוא לא מפסיק לשלוח הודעות והקלטות בוואטסאפ והקול שלו כזה סקסי אוף.
תקברו אותי עכשיו :(
אומייגאד, ולחשוב שדווקא זה יהווה לי טריגר רצח לכתיבה שנעלמה לי לפני כל כך הרבה זמן. אין מאושרת ממני כרגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
