זה לא הגיוני ולא מוסבר, חששות של נשים.

הן מאמינות בידידות בין נשים לגברים-

עד שזה החבר שלהן. כל אישה אחרת, בגידה.

כל שיחת טלפון, וואטסאפ, כל ידידה..

הקנאה הזאת, מעוורת, מסנוורת,

היא הורסת, שוברת.

"צריכה להיות חזקה, להלחם במחשבות, סתם, זה לא שם, 

בטלי את החששות, מיחקי את התחושות".

אני משכנעת את עצמי.

"אבל את לא יודעת אם הוא באמת שלך, זה חדש" המוח דוחק בי

ואז השגרה: אני עסוקה, הוא עסוק, מדברים בטלפון, יש קצת ריחוק.

אנחנו לא מתראים.

"מי מחליפה אותי בימים האלה שלא התראינו?" שאלתי

"אף אחת" אמרת בטון המרגיע שלך. אני מאמינה, או.. לא, אני לא מאמינה.. אני... לא יודעת. כואב לי בבטן.

"להאמין לך?" לחצתי.

"זה כבר לבחירתך, אפילו לא החלפתי את המצעים עם הריח שלך, אל תחשבי שאני דוחה"

אני מחייכת. לא רואים דרך הטלפון. מתחמם לי בפנים.

נשים,

אולי אני לא מספיק רזה בשבילו? לא מספיק יפה? אולי הוא בוגד? למה היא באה אליו?

אולי הוא לא טוב לי? אולי אני לא בשבילו? הוא רציני? 

די!

אולי פשוט לחיות?

נושמת עמוק. חיה.