לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Unity


We all came from the same place, all returning to that same place

Avatarכינוי:  Ordinary Human

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2017

השקיעה צלצלה בפעמון הדלת


אתה יושב לידי, על ספסל מתנדנד
ממולנו השקיעה, מוזהבת עדינה,
מספר לי על החלום הגדול שלך איתה,
ואיך שהיא התרחקה ממך,
על איך שאתם עדיין אוהבים, ומתנדנדים.
החיוך שלך בבוקר כשאתה נזכר בה,
והפחד מהגעגוע הנצחי, לחיוך  שלה.
אני כל כך נהנה להכיר את חייך,
כי הם משקיפים על שלי,
גם אני פוחד מגעגועים נצחיים ופספוסים אבודים.
גם אני אוהב להיזכר בחיוך שממיס אותי.
בחיבוק הספציפי ההוא כשהיא נפרדה ממני,
ובשיחות שלי איתה, 
איך הרגשתי את הלב שלה פועם.
ואיך שאנחנו מתנדנדים, ארבעתנו,
כל אחד לבד על ספסל דמיוני שלו,
כאובים ולא יודעים איך להתמודד.
נכתב על ידי Ordinary Human , 22/5/2017 20:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOrdinary Human אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ordinary Human ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)