החיים מהצד

אני אעלם?
למישהו זה יפריע?
אנשים לא יבינו למה עשיתי את זה,
אני הבחור שנחמד לכולם,
מחייך, עוזר, עושה לפעמים מעבר למה שצריך
כל המפקדים אוהבים אותי וסומכים עלי
בעבודה יש לי מלא אחריות וסמכויות
אבל למרות כל זה אני מרגיש כמו כלום.
אם אני אעלם פתאום,
אנשים לא יבינו למה, כי אני משדר לכולם שהכל טוב
אנשים בטוחים שאני נרומטיבי

אנשים בטוחים שיש לי מלא חברים
שאני מדבר איתם ונפגש ויוצא והכל
כי תכלס אני לא מראה סיבה שזה לא יהיה,
ההפך
אני תמיד עושה מה שאני יכול אבל לא יותר מידי בשביל להיות עם אנשים
אני לא מהאלה שנדבקים
אבל אני לא מוותר על זה
אני יכול פשוט סתם להיכנס לחדר של אנשים בבסיס שאני מכיר קצת ולשבת לדבר איתם..
אבל ברגע שזה מגיע לשיחות על חברים או חברה או יציאות וכל זה
אני מחפש מקום לקבור את עצמי
פשוט חשבתי לעצמי "הנה משהו שלא יהיה לך בחיים, למה שלא תתאבד וזהו, חבל שסתם תמשיך לסבול"
אם אשאר,
אנשים ימשיכו לחשוב שהכל טוב
ששום דבר לא דפוק איתי
ואם אעלם כולם יהיו בהלם בהתחלה
אבל אחרי דקה לאף אחד זה לא יזיז כבר.
כמו שעכשיו אף אחד לא מתעניין בי
גם אם אני אמות אף אחד לא יבוא להלוויה
אני לא יודע מה המטרה של הפוסט הזה
פשוט הרגשתי שאני כבר לא יכול יותר לשמור בפנים
כי כל היום הייתי מוקף בשיחות על אנשים שנוסעים עם החברה\חברים
נפגשים איתם או טסים וכל זה
ולי פשוט אין את האופציה
וזה כל כך מתסכל
טיול אחרי צבא?
אני אעשה לבד, פשוט כי אין לי עם מי ללכת,
בהנחה שאני אחיה עד אז... 

גם אם שוב אעצום את עיני
השמש תזרח, כולם יחיו כאן טוב גם בלעדי
גם אם לא הייתי בכלל, הבוקר יבוא
העולם גדול מדי אלי העולם יפה מדי אולי