my life

זאת רק אני או שגם אתם מכירים את המצב הזה שאתם חושבים אנ פאקינג מוזרים...

ברור שלכל אחת יש את השריטות שלו אבל לפעמיים אני חושבת יש בי דברים ממש מפגרים

נגיד יש קטע כזה שאני לא נמשכת לגברים שיש בהם עניין בי אני אוהבת את זה שלא שמים לב אלי

או שיש קטעים שאני שאני ממש חסרת רגשות בדברים מסוימים זאת אומרת אין לי מצפון בכלל

אני יכולה לפגוע מלא בבן אדם ולשים "זין" סליחה על הביטוי  הנה סתם לדוגא

אם אני אהרוג מישהו לא באמת יהיה לי אכפת מהבן אדם אלה מזה שיתפסו אותו ויאסרו אותי אבל כשאני 

רואה גור כלבים מסכן או איזה משהו עצוב אני ישר מתחילה לבכות 

יש לכם גם דפקות משלכם ? או אולי הזדהות לשלי?