אחרי בערך שנה (או אפילו יותר) קניתי אתמול טבעת בדוכן אחד בקניון. האמת שאני אוהבת את התכשיטים של מגנוליה אבל הם יקרים יחסית. גם היה 20% הנחה אז יצא סבבה. ועכשיו אני ממש מתלהבת והיה כזו יפה וידעתי שכמו תמיד כשאני מתלבטת אם לקנות משהו ואחר כך אני ממש אוהבת אותו.
אני רוצה לקנות שמלה לקונצרט ויש לי קצת פחות מחודש בערך. זה מרגש ומלחיץ ביחד. אני חייבת לחזור להתאמן המון ולא לזלזל כמו שאני עושה בשבוע הזה. מדדתי שמלות בTNT וגם בפעם הקודמת שיצאנו לקניות. האמת שמצאתי אחת יפה אבל אני לא יודעת אם היא מספיק מכובדת לקונצרט ולא יומיומית מדי.
מאיגל עשתה לי חשק ללכת להצטלם אבל אין מצב. 
מרגישים שסוף שנה כבר כאן. זו התקופה שהמורים כבר לא באים לחלק מהשיעורים ומתחילים להסתובב בכפכפים ושורטים. אני אוהבת את התקופה הזו כל כך. תנו לי שעה חופשית אחת ביום ואני אהיה מאושרת.
בחמישי המורה לאנגלית לא הגיע אז אני וד' החלטנו לבוא לקבוצה שבה בערך כל שאר החברות נמצאות. והגענו כל אחת למסקנה שאנחנו רוצות לעבור לקבוצה הזו ולא להישאר שנה הבאה עם המורה הנוכחי. מצד אחד אני אוהבת את הקטעים שיש לנו בקבוצה ויכול להיות ממש נחמד לפעמים, אבל שמתי לב (כאילו, ידעתי את זה עוד מקודם) שהקבוצה השנייה כבר עברה אותנו בחומר והם למדו חומר שאנחנו לא למדנו. זאת אומרת, חומר שאנחנו רק התחלנו ללמוד קצת מזמן והפסקנו. וזה מעצבן אותי כי רק בחודש האחרון התחלנו ממש ללמוד ועם כמה שנהניתי בתחילת שנה בשיעורים - באתי ללמוד ולא לשבת ולצחוק. ועכשיו בגלל שהמורה שלי כועס על הכיתה הוא החליט ללמד וזה מעצבן אותי שהוא נזכר עכשיו. מה גם, שבקבוצה שלי בתכלס מהחברות יש לי רק את ד' והיא גם לא יושבת לידי. 
יש לי התקפי נוסטלגיה וילדות בסופשים שאין דברים כאלה. ראיתי היום הגיבן מנוטרדם.
כתבתי קצת אחרי יחסית המון זמן שלא.
מחר יש יותר מדי דברים לעשות.
מתמטיקה זה מעצבן.
ביי.