לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The weird world of Dez



כינוי:  Dezmond

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2015

איך זה שאף אחד לא חושב שהוא טיפש מתוך עשרות הטיפשים שאנו פוגשים ומכירים מסביבנו?


לכולם יש את החבורה הזו בכיתה, זו שיושבת בצד וצוחקת על כל דבר שזז. לרוב אלו שלוש בנות בלונדיניות עם כל הסטיגמות האחרות מMEAN GIRLS. אצלי זה אחרת.

זו חבורה שרובה בנים. הבנים המסכנים בכיתה שלי נמצאים במיעוט. כאילו ממש. אז יש גם כמה בנות שהצטרפו אליהם, ונורא קשה לי להבין את המבנה שלהם. בכל חבורה יש את ה"מנהיג", אבל זה נראה כאילו בחבורה הזו יש שניים. אם מפרידים בין הבנים לבנות יש את האחד ששנה שעברה היה שקט ועכשיו כאילו כולם שפוטים שלו. התופעה הזו כשלעצמה עצובה לי.

אבל עכשיו יש את אחת הבנות. אני לא יודעת איפה היא חושבת שהיא, אבל כנראה שכל השפוטים שלה (AKA "המנהיג") נותנים לה הרגשה שהיא מולכת עליהם או משהו.

גם לי יש את החבורה שאני מסתובבת איתה. אנחנו שש בנות, ויש כמובן עוד אנשים שאנחנו מדברות איתם אבל זה פחות. אני לא בטוחה אם כבר כתבתי על זה אבל יש לי הרגשה שהם לא מחבבים אותי במיוחד. ומה שקורה למי שהם לא מחבבים במיוחד זה שהם מתחילים לצחוק עליו. חברה אחת שלי גם סובלת את זה, אבל היא לא לוקחת את זה קשה. בגלל שה"מלכה" רבה איתה, כל החבורה שלהם צוחקת עליה. וזה ממש דוחה לדעתי.

נוצר מצב שבאמצע שיעור מישהו מעיר הערה כלשהי, אחת צועקת שיסתום והשנייה מתערבת, ואז נוצר מין עליהום על החברה שלי וכולם מתנפלים וצוחקים עליה. גם אם לא בקול, אפשר לראות בחיוכים שלהם מהצד השני של הכיתה שהם בכלל לא מודעים לעובדה (וגם אם כן, זה לא מעניין אותם) שלבני אדם יש רגשות. 

גם לי קרה אותו דבר. הם היו צוחקים עליי ועל האהבה שלי לצ'יפס. זה וכל השפוטים שלו התחילו לצחוק עליי. שמתי לב לזה כשישבנו בכיתה והייתי פשוט מוקפת בהם, והם חשבו שאם תהיה להם מילת קוד ("ציפס", דרך אגב. נורא מחוכם.) אני לא אשים לב שהם יושבים שני ס"מ ממני וצוחקים עליי. התחלתי לבכות. לא בגלל המשמעות, פשוט כי ההרגשה הייתה נוראית. אני כמובן לא לקחתי את זה כל כך רחוק, וגם החברות שלי עודדו אותי ואני פשוט מתעלמת מזה. אבל יכול להיות שמישהי עם קצת פחות ביטחון בעצמה הייתה יכולה להפסיק לאכול. כי היא פשוט לא מרגישה בנוח עם זה בגללם. 

אני כותבת את זה כי היום היה ריב בקבוצת הכיתה בוואטסאפ, זו עם המורה אגב. שוב, לא חכם במיוחד. אבל ההיתממות וההתנשאות שלהם פשוט מוגזמת.

 

זה נשמע סיפור של בית ספר יסודי או משהו ועצוב לי שהכיתה שלי מתנהגת כמו כיתת א'1. 

נכתב על ידי Dezmond , 28/11/2015 17:03  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה נראה ממורמר, אבל בתכלס רק קצת


ההפסקות הארוכות האלה מישרא גורמות לי להרגיש כאילו לא מעניין לי. השגרה שנבנתה אצלי בזמן האחרון היא לימודים, שנצים כשיש לי הזדמנות ונגינה. בזמן הפנוי שאני מצליחה למצוא לעצמי בערך שלושה ימים בשבוע (כולל סופ"ש) אני מבזבזת את הזמן שלי על ליצור דמויות עם חיים טובים יותר משלי בסימס.

אתמול חזרתי לקרוא קצת את אסון מהלך וזה די מספק. מה שעוד יותר מספק הוא שנתתי לחברה שלי את הספר הקודם לו, ולחברה אחרת גם יש את אסון מהלך. סוף סוף יהיה לי עם מי לדבר על זה. 

 

בפעם הראשונה בכל שנותיי במערכת החינוך הלכתי לישון בשמונה, וזה היה הזוי ממש. וכיף. אז החלטתי שכל חמישי אני הולכת לישון מוקדם. הבעיה הקטנה היא שמשדרים סדרה על הבריחה של היטלר וזה ממש מעניין, ולצערי אני לא יכולה לעשות "בינג' וואטשינג" כי היא לא סדרה ישנה :( אז אני צריכה לחכות או לראות את הפרקים באיכות מזעזעת באינטרנט. בפרק הראשון ראיתי את כולו עם קולות מעוותים. כאילו, פשוט קולות מעוותים. איך זה הגיוני בכלל?

 

אני חושבת שכתבתי ודיברתי על זה בבערך כל פלטפורמה שיכולתי... יש איזה אחד בשכבה שלי שעוקב אחריי כל הזמן ומציק לי עם שאלות בסגנון "למה את שונאת אותי?" . עד לפני חודש זה לא היה קורה, אבל ברגע שחברות שלי העלו לי נקודה למחשבה שיש מצב שהוא בעניין שלי די התחלתי להירתע ממנו. בלי כל קשר הוא בן אדם מעצבן והוא לא עוזב אותי. הייתי צועקת עליו כל פעם וזה לא היה עוזר. אז ניסיתי בטונים יותר רגילים. אני אפילו מתעלמת לגמרי כשהוא מנסה לחבק אותי בבוקר וזה לא משתנה. כאילו, אני חושבת לעצמי: הוא כל כך מטומטם? או שהוא חתיכת ASSHOLE ועושה לי את זה בכוונה עם התעלמות מוחלטת מזה שזה מציק לי? 

אמרתי לחברות שלי בצחוק שאני שוקלת להוציא צו הרחקה. אם המצב ימשיך ככה אני אלך לאיזו שיחת-עזרה עם היועצת. כל דבר שייעצו לי עד עכשיו לא עזר לי. חברות שלי אמרו שאני לא יכולה לומר לי "אני לא רוצה לדבר איתך יותר. בכלל." כי זה ממש יפגע בו. אם עד לפני שבועיים עוד הרגשתי רע ולא היה לי נעים לפגוע בו, עכשיו לא אכפת כבר. כי כנראה שגם לו לא אכפת. 

 

 

נכתב על ידי Dezmond , 21/11/2015 11:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

11,829

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDezmond אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dezmond ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)